בלי מסכות: הפוסט שאחרי פורים

מאת: נועה בר-ניר

נערות פינאפ – Pinup Girls, כינוי לדוגמניות שהופיעו במגזינים ובפוסטרים בתחילת-אמצע המאה העשרים והפכו לסמל תרבותי ואופנתי המזוהה בעיקר עם שנות ה-40 וה-50. דמותה של נערת הפינאפ, שהחלה את דרכה כסמל מין שפונה בעיקר לקהל הגברי, הפכה עם השנים למודל נשי של יופי וסטייל וכיום הוא אומץ מחדש על ידי בחורות מודרניות כאמירה פמיניסטית.

לכן בפורים האחרון, כששאלו אותי למה התחפשתי, תבינו למה פשוט עניתי "לשנות החמישים". כאילו עשור היה מיני מאוס או ערפד. לא בטוחה כמה יכלו מרבית השואלים במסיבת צהריים המונית שפקדתי ביום שבת להעריך באמת את התחפושת שלי, אך הסתפקתי גם בהנהונים מאשרים ובמחמאות על המראה הכללי. "שנות החמישים? את ממש ישנה", אמר לי מישהו. הו, חבר, אין לך מושג עד כמה. אותו בחור, אל יווני במשקפי שמש, שאל אותי בהתחלה עם התחפשתי לחלב 1%. בנות, לתשומת לבכן- לא מדובר במשפט פתיחה מתוחכם שאמור להחמיא לגזרתכן, אלא כנראה שאתן לובשות פריט בהדפס משבצות אדום-לבן, כמו קרטון החלב של תנובה. מישהי עוד תודה לי על העצה ביום מן הימים.

שיהיה ברור- אני מתה על פורים. אני מאלו שמשקיעות בהגזמה, הוגה את הרעיון לתחפושת עידנים מראש וחורשת על היוטיוב והפינטרסט ברמה של מחקר אקדמי. כל תחפושת שלי נלקחת ברצינות רבה אם לא אובססיה- יעידו על כך חבריי לשירות הצבאי שחזו ב'בריידזילה' הפורימית שיצאה ממני בהכנות לתחרות תחפושות מדורית (זה היה מכור, אגב. לחלוטין טראומה צבאית-ג'ובניקית שאני אשא איתי עוד שנים רבות…).

נחזור לסצנה. אז שם הייתי, ליין מסיבות מוכר, נשרפת בשמש ורוקדת בתלבושת רטרו לפיפטיז, וינטג' מבחוץ וגם מבפנים, וכל כולי משדר: אני לא שייכת לפה. בוחנת את התחפושות מסביבי ושוקעת בתהיות קיומיות: מה הקטע של להתחפש חמש בנות לאותו הדבר בדיוק? רובין הוד פה יודע שזה בכלל כובע של פיטר פן? ומה נסגר עם דיסנילנד הבלהות הזה? כל הבנים-נסיכות שב-יענו-הומור לובשים שמלה שמתפוצצת עליהם, אני יודעת שאתם רק רוצים להשוויץ באימונים שהרבצתם בחדר כושר, כן כן גם אתם שם הארי פוטר בלי החולצה והתינוק עם החיתול והגוף המפותח… זהו, השנה אפשר להכריז רשמית: בתחרות התחפושת המינימלית והחשופה המנצח הגדול הוא המין הגברי.

פורים הוא ללא ספק חג שמותיר את כולנו חשופים, ואני לא מתכוונת רק ללבוש. בעיניי בחירת תחפושת אומרת המון על האדם שמאחוריה- על האישיות שלו, צורת החשיבה, מה הוא רוצה לשדר לעולם. כל השנה אנחנו מסתובבים מחופשים, מעוטרים במסכות, ובפורים המסכות יורדות. כי דווקא ביום האחד בו הייתי הכי מאופרת, מאובזרת, מולבשת ומסורקת, במסיבת צהריים מיוזעת ששלטו בה יחד חד הקרן וחד הגוניות, אני הייתי מי שאני בדיוק.

נועה בר-ניר

About נועה בר-ניר

חיילת משוחררת ושופוהוליק בקבע. אוהבת תאטרון, קולנוע, ספרים, עיצוב, ואת פרנק סינטרה. מתבטאת הכי טוב במילים ובבגדים, מאמינה בפיות ובקניות באינטרנט.