FOCUS on Liran Vardiel

אין מצב שלא נתקלתם באינסטגרם באחת מהיצירות המהפנטות של הצייר לירן ורדיאל בן ה- 28 מגדרה. הגננת שלו הייתה הראשונה לזהות את הכשרון והריפוסט שעשה לו זאיין מאליק הוסיף עוד כמה אלפי עוקבים ולייקים לחשבון. בקרוב התערוכה 🙂

עד אז ישבתי איתו לשיחה אומנותית. 

מתי ידעת שאתה רוצה להיות צייר?

מגיל קטן, התחברתי יותר לצד האומנותי שבי, האומנות נגעה בי בכל נקודה, מבחינה ריגשית, מבחינה פיזית, כשהיה לי קשה, כשהיה לי שמח, זה הדבר שהכי הבליט אותי באותם מקומות שהייתי, לא ידעתי אז לומר אם אני רוצה להיות אמן רק ידעתי שזה מה שאני הכי אוהב לעשות בכל רגע ורגע, במסיבת הסיום בגן, הגננת הוציאה מהמגירה עבודה שעשיתי בפינת היצירה ושיבחה אותי בפניי אמא שלי (שלא כל כך הפגינה התלהבות) והגננת פשוט לא הפסיקה לשבח ולנסות לשכנע את אמא, לפתח את החלק האומנותי שבי הכי רחוק שאפשר כי זה היה בגדר יוצא דופן מבחינתה.

איזה תגובות קיבלת בתור ילד לכשרון שלך? 

לא היו תגובות מיוחדות למרות שהיית מרגיש את ההתפלאות של האחרים ממך, תמיד הייתי נבוך כשהיו מחמיאים , אם זה בשיעור אומנות או אצל סבתא בשבת , הציור היה בעיקר כמו טיפול עבורי, בתור ילד מאוד עצבני והיפראקטיבי, הציור היה המרגוע שלי, המקום שבו הייתי עושה ריסטרט לעצמי זה היה מול הדף והעיפרון.

מתי החלטת להפוך את התחביב למקצוע ולקחת את זה צעד אחד קדימה?

תמיד ידעתי שאעסוק באומנות בדרך כזו או אחרת, למרות ששוב, בתקופת התיכון והלימודים לא היה דיבור ישיר על כך, לא מצידי ולא מצד ההורים למרות שאם תשאלי את כל המורים שלי, כולם יאמרו לך שמדובר בילד שובב אבל מלא יצירה וייחודיות, יכלתי בשיעור להפריע אבל רגע לאחר מכן לקשט את כל הכיתה ולעזור בכל דבר שמצריך יצירתיות. אחרי הצבא, כאשר הבנתי שעליי ללמוד מקצוע, לאחר הלחץ מצד ההורים, החלטנו לעשות תואר ראשון בעיצוב פנים, אמרתי אם כבר לימודים אקדמאיים, אז שיהיה עיצוב ואדריכלות, המילה אדריכלות, נתנה להורים תחושה של "איזה יופי! זה מקצוע!" אבל ההורים לא הבינו דבר אחד, אומנות זה לא מקצוע, זה דרך חיים, אני אמן וכל רגע במהלך היום אני חי את האומנות בכל צורה ובכל זוית.

אוקי, אז המשפחה תמכה או לא תמכה בהחלטה?
המשפחה תמכה חלקית, מצד אחד הם ראו שזה המקום שבו אני מבטא את עצמי הכי טוב ומרגיש הכי שלם, מצד שני הם רצו שגם יהיה משהו פרקטי, שיהיה מקצוע , עבודה מסודרת כמו "כולם". כיום המשפחה מפרגנת הרבה יותר כי הם רואים בעצמם שאפשר לעשות הכל מהכל ולצאת מהחשיבה המקובעת של פעם, אמא שלי מקבלת פירגון מדי יום מהעובדים שאיתה בעבודה , הם עוקבים מדי יום אחרי היצירות שלי וכל פעם שאני מעלה יצירה חדשה, יום אחרי זה הם מחמיאים לה ומבקשים שהיא תעביר לי את המחמאות, הייתה פעם אחת שהם היו בחנות כלשהי, כשהמוכרת הבינה שהם ההורים שלי, היא התרגשה בטירוף ואף ביקשה להצטלם איתם , זה היה השיא, ההורים הצנועים והשקטים פתאום מקבלים גם את המחמאות מאנשים שהם לא מכירים, שלא לדבר על אירועים משפחתיים שכל פעם קרובי משפחה רחוקים מספרים להם כמה שהם מחכים כל פעם ליצירה הבאה שלי, כך שהמשפחה היום מבינה את מה שלא הבינה בעבר, אם יש משהו שאתה אוהב, מאמין וחי, תעשה את זה, תלך בדרך שלך, בדרך שאתה מאמין בה מכל הלב.

עד כמה האינסטגרם משפיע עלייך כצייר ועד כמה הוא שינה את חוקי המשחק?

האינסטגרם והפייסבוק זה כמו מוזיאון עבורי, שם אני מציג את שלל היצירות שלי מדי יום, שאליו נכנסים מאות אלפי אנשים מדי יום מדי שבוע , הם מטיילים בין הציורים, קוראים את התגובות של האחרים, נוצר מן קהילתיות של מבקרי אומנות שכל אחד מרגיש צורך לספר את תחושתו וזה מדהים בעייני, גם שזה בינלאומי ויש קהל שמגיע ממדינות רחוקות ובעצם זה מוזיאון וירטואלי שבו אתה צריך לתת תשומת לב למבקרים, יש אחריות גדולה.

אתה מצייר לא מעט סלבריטאים. האם אתה מצייר את אלו שאתה מחובר אליהם רגשית או דווקא את אלו שמשמשים כמוזה ציורית טובה?

גם וגם, יש המון ידוענים שדווקא התחברתי אליהם רגשית לאחר הציור, יש גם מקרים בהם אתה מצייר ואתה מרגיש מאוד מאוד טכני, מאוד רובוטי.

לפני כחודש זאיין מאליק העלה את הפורטרט שציירת אותו. סחטיין עלייך! ידעת שהוא עומד להעלות אותו?
האמת שהעדפתי לא לצפות לקבל את הפירגון הגדול מזאיין מאליק, כבר קרה בעבר שציירתי מוכרים כאלו ואחרים והייתי בטוח שהם יפרגנו ליצירה וזה לא קרה, אז אמרתי לעצמי, אני אצייר ונזרום פשוט, כמה שעות אחרי שפרסמתי את היצירה הוא פירסם את זה אצלו, גם לפני שהוא פרסם, היה באז מאוד גדול ליצירה, המון אנשים מחו"ל כתבו לי בפרטי גם בזמן התהליך שהצגתי חלקים מהציור באינסטגרם, אנשים כתבו לי שהם פשוט לא יכולים לחכות לתוצאה הסופית, הייתה תחושה באוויר שזה הולך להיות מאוד אטקרטיבי, ברגע שהוא פירסם, זה כמו הר געש, אתה מוצף מהכל , אתה מרגיש בעיקר נקודת ציון בדרך שלך, המשפט "נקודת ציון דרך" – הרגשתי אותה פיזית כי אני מרגיש שאני מצוי בתהליך תמידי, זה בעיקר נתן לי תחושה של "אוקיי , עכשיו אני אעבוד עוד יותר קשה, אעשה דברים עוד יותר מיוחדים" אתה פתאום מבין שמכאן אתה צריך להמשיך להשקיע יותר ויותר ולטפס עוד יותר גבוה.

גם בציור של ג'סטין ביבר, הרגשתי סוג של נקודת ציון דרך רק ששם היה אתגר כפול ומכופל.
שבוע לפני הגעתו של ג'סטין ביבר, עלה לי רעיון להכין ציור שלו ולנסות להביא לו את זה פיזית כשהוא יגיע לארץ, רק שהבנתי עם עצמי שזה צריך להיות מיוחד ולא עוד ציור נוסף ופשוט החלטתי לנסות לצייר אותו בענק, בעצם ניסיתי לאתגר את עצמי להגיע לקנה מידה שטרם ניסיתי או הצלחתי להגיע, לצייר אותו בגודל 1.90/1.40 ס"מ, רק הבעיה הגדולה זה היה עניין הזמן, לא באמת חשבתי שאצליח בפחות משבוע ימים לצייר אותו בכזה קנה מידה, רק שבתוך תוכי, האמנתי בעצמי ופשוט לקחתי את זה כאתגר גדול ואמרתי לעצמי "אתה מסוגל!" במשך כמעט שבוע שלם ישבתי על הציור יום ולילה והצלחתי לסיים את הציור הכי גדול שאי פעם מישהו צייר אותו והכי גדול שאי פעם ציירתי בכלל ואז ג'סטין נחת בישראל, זה היה 24 שעות של מתח עצום אם אצליח להגיע אליו או לא, כבר בלילה כשהוא נחת, הצלחתי להגיע לאיש קשר מטעם ההפקה הישראלית שקיבל את פניו של ג'סטין, אותו איש קשר עידכן אותי שזה בבדיקה והוא ינסה לעזור כמה שאפשר על מנת שאפגוש את ג'סטין ואביא לו את הציור העצום הנ"ל, יום אחרי זה , היום של ההופעה, התעוררתי מוקדם מן הרגיל בעיקר בגלל ההתרגשות ובעיקר בגלל אלפי התגובות ומאות ההודעות שקיבלתי עם פרסום הציור, הערב הגיע, ההופעה התחילה וטרם קיבלתי עידכון אם זה קורה או לא, לבסוף, אחרי שהסתיימה ההופעה, הבנתי שלא אצליח לפגוש אותו הפעם, מודה שזו הייתה תערובות של תחושות, מן ירידת מתח, מצד אחד מאוד רציתי מצד שני הבנתי שהכל לטובה והדבר החשוב כאן זה שהצלחתי לעמוד במשימה ששמתי לעצמי ושברתי את השיאים האישיים שלי, הסיפוק הזה היה יותר גדול מכל אכזבה שהפגישה איתו לא צלחה, הרגשתי פתאום שיש לי מסר להעביר דרך הציור והוא פשוט תאמינו בעצמכם, אז ג'סטין לא ראה פיזית את הציור למרות שלמיטב הבנתי שכן הראו לו ואבא שלו פירגן ליצירה. כל יצירה כזו, מלווה בהמון תחושות, סוג של חוויה מיוחדת להכין יצירה של מישהו מוכר בקנה מידה עולמי ולנסות להגיע אליו, אחרי שג'סטין עזב את הארץ, אמרתי לעצמי, שיום אחד אקים תערוכה גדולה שכל האמנים הגדולים בעולם יגיעו כאורחי כבוד שלי.

איזה סלבריטאי בינלאומי אתה מתכנן לצייר עכשיו?
אני כרגע עובד על היצירה של ג'יג'י חדיד (האקסית הטרייה של זאיין) שאני יודע שהיא כבר קיבלה עידכון שבקרוב היצירה שלה תהיה מוכנה ובקרוב יהיו הפתעות נוספות.

איפה אפשר לראות את כל העבודות שלך?

את כל היצירות שלי ניתן לראות בעמוד האינסטגרם שלי ובדף הפייסבוק שלי, בימים אלו אני שוקד על תערוכה גדולה ומיוחדת (התערוכה הראשונה שלי!) שבה אני בפעם הראשונה אחשוף את מלוא היצירות בפומבי (למרות שמגיעים אליי המון מבקרים שפוגשים את היצירות פיזית ביום יום).

ספר על הסדנאות שאתה מעביר.
ב- 3 שנים האחרונות התחלתי להעביר סדנאות ציור ברחבי הארץ, סדנאות שאני מקיים לרוב בבתים מארחים, אני מגיע לכל המקומות , מהצפון ועד הדרום, שם אני פוגש אנשים מכל הגוונים וכל הרקעים ופשוט משתף אותם בידע שלי, סדנה של 3 שעות שזו חוויה מיוחדת ומרתקת, אנשים שלא האמינו שיצליחו לצייר פרח – מסוגלים לצייר פורטרט בעפרונות שחור לבן, צבעי עיפרון, אקריליק צבעי מים וכו', אתה בעיקר מראה להם את הדרך, ההסתכלות והחשיבה שלך, אתה פתאום מגלה שהציור הוא לא רק ציור, הוא גם גורם לאנשים להאמין בעצמם שהם מסוגלים לעשות משהו שלא האמינו שיצליחו, זה הרבה יותר מללמד איך לעבוד עם העפרונות, זה לגרום לאנשים להאמין בעצמם.
התגובות שהכי מרגשות אותי זה התגובות שבעיקר אנשים משתפים אותי בכך שהציורים שלי גרמו להם לשינוי אצלהם, שינוי פיזי, שינוי מנטאלי, מספרים לי שהציורים שלי מחזקים אותם , שהדרך שלי מחזקת אותם, הרבה תחושות הזדהות, הרבה אנשים שמספרים לי שאף פעם אומנות לא נגעה בהם בשום צורה עד שנכנסו וראו חלק מהציורים שלי. זה נותן לך תחושה שזה כבר מעבר לדף ועיפרון, משהו הרבה יותר גדול.

ממה אתה שואב השראה?

אני שואב השראה מכל דבר, מאנשים, מהטבע, מסרטים מצויירים, מאוכל, מגיבורי על, מריחות, מחפצים, ממזג האוויר, אני אפילו לא יודע איך להגדיר את זה אבל כל דבר שאני פוגש במהלך היום, אני מווסט את זה למשקפיים של האומנות ששם אני רואה את הדברים אחרת לחלוטין, פתאום גשם עושה בי תחושה של צבע טרי, של מכחול שפוגש את הקנבס ומרטיב אותו בשלל צבעים, אני עובד המון עם הצד הרגשי והמנטאלי שבי, תוסיפי לכך שאני מזל גדי ובכלל תערובת של רגשות ותחושות שמציפות אותי בכל רגע ורגע.

כמה זמן לוקח לך להשלים ציור?

כל ציור מבחינתי זה כמו לידה, אני מתחיל ואני יודע שיש כאן תהליך של התמסרות ובמהלך התהליך יש את כל התחושות, עצבים, שמחה, אכזבה, ציפייה, תשוקה , יש ציורים שיכולים לקחת לי מספר שבועות ויש כאלו שאני מעביר הילוך ומסיים במספר ימים.

לסגנון של איזה אמן אתה הכי מתחבר?
אני מתחבר לכל סוגי האמנים, מכל הסגנונות, מכל אמן אני מרגיש שיש חיבור , אני מביט לא רק על היצירות של אותו אמן, אלא בעיקר על הדרך שלו ועל סיפור חייו, אם זה סלבדור דאלי, פול גוגן, פיקאסו, פרידה, דה וינ'צי , ואן גוך וכל הטובים והאחרים, בעיקר כאלו שהשפיעו על התרבות ושינו קו חשיבה.

מתי אתה הכי אוהב לצייר?
בעבר הייתי אוהב לצייר בעיקר בלילות, בשעות השקטות , שאתה מרגיש 100 אחוז את עצמך, את הנפש של עצמך, אין טלפונים, אין מיילים, אין גם תוכנית טלווזיה שתפריע, אתה מביא נטו את עצמך לשעת היצירה, כיום אני מגוון ואני אוהב לעבוד גם בבקרים, רעש הצרצרים הוחלף ברעש הציפורים, הריח של הקפה ואור השמש, מציף לך את הנפש ונותן לך לעבוד עם תחושה יותר מוארת. 

מה החלום המקצועי שלך?
אני רוצה להציג את היצירות שלי לכל העולם, להגיע עם היצירות לכל מדינה אפשרית על הגלובוס, לגרום ליצירות שלי להעניק ערך נוסף לאנשים חוץ מחוויה תרבותית, אני רוצה בעיקר לשפר את העולם ולהעצים כל אחד, דרך האומנות שלי. 

איך אפשר לרכוש יצירה שלך?

התחלתי לאחרונה סוף סוף לשחרר ולמכור יצירות שלי והעתקים, השבוע השקתי את האתר החדש שלי שבו ניתן לרכוש יצירה מקורית שלי או העתק (הדפס על קנבס).

@liranvardiel_art | www.liran-vardiel.com

אולי תתעניינו גם ב..

FOCUS on Asaf Liberfrund
FOCUS on Mario Testino