YardenXParis

YardenXParis

מהצילומים בגן הקסום ועד הקרפ המושלם- כל החוויות מהטיול שלי לפריז.

אתחיל דווקא מהסוף, פריז הייתה קסומה ונפלאה בדיוק כמו שחשבתי שתהיה ובחיי שהיו לי ציפיות גבוהות. היא עמדה בהן בכבוד ובשיק. שלושה ימים וחצי גדושים באירועים, צילומים, מאכלים רווי חמאה והמון המון הליכה כדי להספיק לראות ולעשות כמה שיותר…

הכל התחיל במייל שקיבלתי ממשרד יחסי הציבור של המותג הצרפתי "קלואה" ובו הזמינו אותי לחגיגות העשור למותג הבישום שלהם בפריז, יחד עם בנות מכל העולם. בדקתי את התאריכים וכשראיתי שמסתדר ישר קפצתי על ההזדמנות כי:
א. מעולם לא הייתי בפריז.
ב. קלואה זה אחד המותגים האהובים עלי.
ג. כשמזמינים אותך לחו"ל זה לא מנומס לסרב ואני מנומסת!

זאת הזדמנות מצוינת לזמן איכות עם אחותי הגדולה ענת, אז עלינו על מטוס ארוזות במיטב בגדינו ומלאות תקווה שמזג האוויר האירופאי יטיב איתנו.

היום הראשון: פריז לתייר

נחתנו לקראת שש בבוקר ומכיוון שהחדר במלון (היוקרתי יש לציין) עדיין לא היה מוכן, השארנו שם את המזוודות והתחלנו את המסלול. זה היה היום היחיד שבו לא היו לי פעילויות עם קלואה ותכננו מסלול ארוך ושווה שהתחיל בגבעת המונטמרטר. אחותי קראה באחד מספרי ההדרכה שיש שם תצפית שממנה רואים את כל הנוף של העיר, רק מסתבר שהזריחה בפריז היא לקראת השעה 8:00! וכך מצאנו את עצמינו משוטטות לבד ברחובות החשוכים, בלי אף בית קפה פתוח ומנסות למצוא היכן נקודת התצפית. איכשהו, בסוף, בדיוק ברגעי הזריחה מצאנו את הנקודה וזכינו לאחת יפיפייה בצבעי אדום וורוד כשמלפנינו העיר ומאחורינו כנסיית הסקרה קר. מראה מושלם שקשה להסביר במילים או אפילו בתמונות.

חמש דקות לאחר מכן השמים התכסו בערפל ופריז קיבלה מימד אפרורי. הסתובבנו ברחובות באזור ונתקלנו בפינה מהאגדות ובבית הקפה המפורסם La maison rose שהיה כמובן סגור (כי הוא נפתח רק ב11:00!!) אבל לפחות הצטלמנו למזכרת.

סימנו וי על האזור, המשכנו לכיכר העירייה המרשימה ומשם למקום הכי מומלץ בפריז-המארה: חנויות, סמטאות, מסעדות ואווירה צעירה ומגניבה (סוג של הסוהו רק הצרפתי). בפריז התנהג כפריזאי ומתבקש לאכול קרפ. ולא סתם קרפ…במארה, בקרפייה שנקראת לה קרפ סוזט, אכלתי את הקרפ הכי טעים שאכלתי בחיים שלי (ועבדתי בחטיבת הביניים בקרפייה!).

קודם כל הזמנו קרפ מלוח (שבצרפת בכלל קוראים לו גאלט) ממולא בגבינה כחולה ומעוטר ברסק עגבניות מעולה ואזזזזז השוס- קרפ במילוי קרם תפוחים שטובע בקרמל כה כה טעים. הקרפים האלו היו רק ההתחלה לשחיתות הקולינרית שלנו בטיול, שכללה רוטציה של: קרואסונים, קרפים, אקלרים ומקרונים בכל יום. איכשהו מהסיבוב במארה לא יצאנו עם יותר מדי קניות של בגדים, אלא דווקא בקניות של מוצרים וכלים לבית. נכנסנו שם בהמלצת חברתי הסטייליסטית קרן נפתלי לחנות בשם Fleux שכוללת בעצם שלוש חנויות צמודות זו לזו ומכילה פריטים מטורפים וסופר סטייל.

השלל: סט כוסות קריסטל בצבעי פסטל. סך הכל משהו שמאוד נוח לסחוב מחו"ל… למזלנו הן שרדו את הטיסה ואף אחת לא נשברה 🙂 וקנינו גם גלויות שוות, קישוטים וכל מיני פיצ'פקס שקשה לעמוד בפניהם.

במארה יש גם מספר בתי כלבו שבקלות אפשר להעביר בהם כמה שעות טובות. אנחנו נכנסנו לאחד אבל כאמור הזמן היה קצר והמלאכה מרובה אז המשכנו במסלול רגלי תוך כדי שאנחנו חולפות על פני מרכז פומפידו לעבר רחוב שמצאתי בעבודת תחקיר שעשיתי לפני כן. מדובר ברחוב קטנטן, צדדי ומושלם. כל בית צבוע בצבע אחר ובגדול זאת נראית השכונה של דובוני אכפת לי. בזמן שפסענו בין הבתים זכינו לראות שלוש כלות בצילומי חתן-כלה ונער צרפתי שצילם שם קליפ. מגניב לגמרי.

כלי בית שווים במיוחד בFleux

הרחוב הצבעוני La Rue Crémieux

את היום סיימנו במסעדה מקסיקנית שבה הבטיחו לנו שבמנות יש חריפות עדינה. היה חריף אש 🙂

היום השני: לו"ז בסטייל

את ההזמנה הרשמית ליום הפעילויות של קלואה קיבלתי לחדר המלון בצירוף פחזניות וכמובן הבושם בעל ניחוח עדין ומעט מתקתק, כזה שמשתלב בטבעיות לכל מקום שאליו את הולכת ועליו נחרטו ראשי התיבות שלי:) הלו"ז התחיל בבראנץ' בשעה 11:30, בדיוק מספיק זמן כדי לקפוץ עם אחותי לפני כן למגדל אייפל לתמונת התיירות המסורתית. הנמכתי ציפיות כי לפעמים דברים נראים בתמונות הרבה יותר מרשימים מבמציאות. במקרה של אייפל הוא חתיך בדיוק כפי שהוא פוטוגני.

הגענו בדיוק בתקופת שיפוצים של הגנים שבחזית אז כדי לקבל זווית טובה הקפנו מימין ונתקלנו בדוכן של פופקורן מתוק שהרגיש מוזר בטעימה הראשונה וממכר בטעימה השנייה. בקיצור שכחתי שרגע לאחר מכן יש לי בראנץ'…בכל מקרה עברתי במלון, החלפתי בגדים ופגשתי לראשונה את ה- מchloegirls# ביניהן גם קורל סימנוביץ' חברה שלי מהבית והאיט גירל אבישג נגר, כך שהייתי בחברה טובה. בבראנץ' שכלל מאכלים כמו מקרון קוקוס מצוין ופטיפורים של עוף בצורת עוגיות (מה?!) התמנגלנו עם בלוגריות מכל העולם ובלוגר אחד שהגיע מלוס אנג'לס.

חיכה לי במלון

תחנה שנייה: צילומים בגני Parc de Bagatelle במרחק של 40 דקות מהעיר. טאצ' אפ קצר והתחלנו בצילומים קלילים באווירת הבושם בגנים היפים.

סיימנו בדיוק בזמן להתארגנות זריזה לקראת המסיבה 🎉 מתוקתקת בשמלה של דודו בר אור הגעתי לבניין שקושט במאות בלונים כסופים מוארים בתאורה ורודה. ניכר שחשבו במותג על כל פרט ופרט והקפידו שהכל יהיה סופר שיק. במסיבה כיבדו אותנו בסושי עשוי מפרחים, תערוכה של הקולקציה החדשה שהושקה בתצוגה יום לפני כן, אלכוהול, מוזיקה ובנות שחלקן שידרו התלבשתי בלי להתאמץ וחלקן נראו שעבדו על הלוק מהבוקר. סה שיק.

הסטנד האהוב עלי מהתצוגה של קלואה

סושי מפרחים

היום השלישי: ד"ש לסופיה לורן

התעוררנו ליום שמשי במיוחד וטוב שכך כי הוא התחיל בשייט על הסיין בסירה שהייתה שייכת ללא אחרת מסופיה לורן. הסירה עוטרה בזרי פרחים וכשיצאנו לשוט הוגשה ארוחת בוקר מפנקת של אומלטים, סלטים עשירים, יוגורטים עם גרנולה, דגים, גבינות ומתוקים. השייט ארך בערך שעה והיה מבחינתי הפעילות הכי שווה והכי בסטייל פריזאי קסום.

בסיום ירדנו מהסירה שבעות (מזל שאף אחת לא קיבלה מחלת ים) ומרוצות ועליתי על מונית לפגוש את אחותי ברחוב rue St Louis, רחוב מהמאה ה-17 על אי קטן בתוך הסיין מלא בחנויות בוטיק, גבינות, צ'וקולטרי, פטיסרי וגלידריות. אכלנו גלידות בצורת פרח וחצינו לאי של קתדרלת נוטרה דאם, יצירת מופת גותית. המשכנו לגשר ה- Pont Neuf, הגשר העתיק ביותר בפריז ואם זה לא רומנטי מספיק אז הוא קיבל חיזוק של עשרות אלפי מנעולי אהבה שאין תייר שעובר שם ולא מצטלם.

מה דקות הליכה והגענו לכיכר מוזיאון הלובר, אחד המפורסמים בכל העולם. עקב בעיות זמנים היינו צריכות לבחור בין הלובר לבין התערוכה של דיור ובחרנו בשנייה כי הלובר פה לתמיד והתערוכה לא…לכן רק עברנו והתרשמנו מהפירמידות המודרניות ומהעוצמה של הכיכר ורשמנו לעצמנו שחובה לבקר בנסיעה הבאה.

ממש מאחורי הלובר נמצא המוזיאון Les Art Decoratifs, שבו מתקיימת התערוכה המדוברת של כריסטיאן דיור. היה תור קצר של כמה דקות ורגע לפני שנכנסנו הגיעה אישה שחילקה לנו כרטיסים בחינם. תודה! נכנסנו לתערוכה המרשימה שמלאה בדגמים, סרטונים, חללים סופר מעוצבים ויש לציין שגם לא מעט תיירים ותחושת צפיפות שבחלק מהחדרים קצת מפריעה להתרשמות ומסתירה. ממליצה להגיע בשעות אחה"צ הפחות עמוסות (יחסית). 2 דקות הליכה מהמוזיאון נמצאים גני טולארי המטופחים עם קרוסלות נוצצות ולפעמים יש שם גם גלגל ענק (למתעניינים יבנה מחדש בדצמבר).

התערוכה של דיור

השעה הייתה 18:30- זמן טוב לקפוץ לגאלרי לה פייט שפתוחה עד 20:30. הגאלרי היא בעצם כלבו משודרג עם מותגי יוקרה ומותגי ביניים ולמרגלותיה יש בתי קפה נחמדים. אנחנו התיישבנו באחד מהם והזמנו קפרזה ופירה שתובל בהרבה מאוד קינמון! שהתברר כמעניין דווקא… בסיום הארוחה התחיל לרדת מבול וגילינו שאם אין לך אפליקציית הובר בפריז ואתה לא במקום מאוד מרכזי אז יש בעיית מוניות חמורה… כך עמדנו בגשם עם מטרייה אחת קטנטנה במשך כ-40 דקות עד שאיתרנו מונית ירוקה שכנראה הנהג חשב שאנחנו משוגעות על פי תנועות הידיים המוגזמות שעשינו כשראינו אותו. 

לילה אחרון בפריז היה מצחיק ורטוב.

חצי היום הרביעי: מהר לפני שיגמר

היינו צריכות לצאת לכיוון השדה בשעה 15:00 ועדיין לא רכשתי שום בגד בבירת האופנה העולמית. חישבנו שיש לנו מספיק זמן להסתובב בשאנז אליזה והתחלנו את המסלול בשער הנצחון וממנו הליכה לאורך השדרה. עצרנו בבית קפה שבו לא ידעו מילה באנגלית והזמנו קרואסון עם חביתה ושוקו חם וטיילנו בנחת בין החנויות. השדרה לא מאוד ארוכה ולמי שיש חצי יום יכול להספיק להנות ממנה מבלי להרגיש שהוא במירוץ נגד הזמן. אחרי כובע, סריג, מכנסיים ותיק של קולקציית הג'ונגל של Furla עמדנו יפה בתור של Laduree ורכשנו מקרונים ועוגיות מדלן צרפתיות.

השעה הייתה 13:30 ונשאר ממש קצת זמן לבקר בגשר אלכסנדר (מרחק הליכה של 10 דקות) שהוגדר "הגשר היפה מכולם". כפי שאתם יכולים לראות ההגדרה מדוייקת 🙂

זהו…הגיע הזמן לחזור הביתה. היה לנו הספק לא רע בכלל אבל לגמרי נשארנו עם טעם של עוד ורשימה של מקומות שנרצה לבקר בהם בפעם הבאה+קפיצה ליורודיסני שבמרחק של פחות משעה נסיעה.

Merci Paris

ואלו ההמלצות של החברות הפאשניסטות שלי לעיר האורות:

קורל סימנוביץ'
קורל בדר"כ על קו ישראל-ברצלונה אבל מדי פעם גם קופצת לגיחה שיקית בפריז

הכי טעים: ל'אבניו, ליד השאנז אליזה. היא טיפה פלצנית אבל נורא כיף שם! האוכל מושלם ואת רואה שם הופעות של בחורות ונהנית מהאופנה הצרפתית והסטייל של הבנות. מגניב לשבת שם בשמש ונותן תחושה פריזאית. וכמובן שהאוכל שם נדיר. אני גם אוהבת את קפה שרלוט שהוא פחות פלצני ושם יש סגנון אחר לגמרי של אנשים. גם להם יש סטייל פריזאי יותר הארד קור והאוכל שם יותר פשוט.

הכי כיף: לה מארה. כל הרחובות קטנים ואני אוהבת את התחושה האותנטית. גם את סן ז'רמן אני אוהבת. הקניון האהוב עלי הוא לה בון מארשה כי הוא קטן ואיכותי וכל פיס שם יפה. זה לא קניון זול אבל לגמרי של פאשניסטות עם כל הדברים שהכי inn. לא תמיד אצא משם עם שקיות כי הוא לא הכי זול… גם רק מלראות אותו אני מאוד נהנית.

הכי שווה: בביקור של שתינו הפעם לא היה לי זמן לקניות, בפעם הקודמת קניתי את כפכפי הג'וצי עם הפרווה שאומנם הן הכי חרושות אצל כל בלוגרית אפשרית בתבל אבל אני אישית מאוד אוהבת את הנעליים האלו כי הן הכי נוחות ומתאימות לכל דבר ועושות את הלוק, לכן יש לי שלושה זוגות ואני משקיעה עליהן את כספי כי אני הכי נהנית מהן: אדומות, צבעוניות שאנשים חושבים שהן כמו נעלי אלאדין וקטיפה שחורות.

אנה אהרונוב
הביקור שלה החודש היה הפעם החמישית בפריז וללא ספק לא האחרון. פריז היא מהערים שאנה מבקרת בהן לפחות פעם בשנה, השנה הייתה פעמיים.

הכי טעים: Derriere עיצוב סופר מעניין, אין שם פריט שחוזר על עצמו- לא ברמת הכסאות ולא ברמת השולחנות. אפשר לשבת שעות ולהסתכל על העיצוב ועל מליון פרטים שמסתדרים יחד בהרמוניה מושלמת. למעלה יש חדרים- חדר אחד פרטי נראה כמו חדר שינה, בחדר העישון יש מלא פרטים ישנים ומשחק כדורגל ילדים, שולחן טניס קטן באמצע המסעדה- חוויה מדהימה ברמת העיצוב. יש בר, טרסה של שולחנות בחוץ והכל נמצא בסמטה קטנה. אוכל מעולה ולא מסובך מדי, הרבה אוכל אורגני, מבחר יינות מרשים. מאוד טעים, מאוד צרפתי. חוויה לבקר במקום.

הכי כיף:  יש מלא מקומות שכיף להסתובב אבל יש משהו במארה שלמרות שהוא מקום חרוש יש בו משהו צעיר עם מלא ברים, פתאום נתקלים בסמטה שמובילה למסעדה חדשה שלא ראיתי לפני כן והכל על הדרך בלי המלצות אפשר למצוא מקומות חמודים ואינטימיים,יש מותגים, מעצבים ויד שנייה. קהל צהיר קצת היפסטרי אבל לא לגמרי ועם מלא פאן. אנשים שאוהיבם לחיות, להיות בחוץ ולבלות. בפעם האחרונה ראיתי מתחם גדול שהיה בו יריד אומנות עם ציירים, צלמים, פסלים, תכשיטים- סופר מרגש להיתקל בדברים כאלה. אף פעם לא נמאס כי תמיד פרש שם ואפשר שעות ללכת לאיבוד והמקום מאוד מאוד צרפתי.

הכי נעים: בהמלצה נכנסתי למלון שנקרא The Hoxton Paris ואכלתי שם בראנץ' וברור לי שבנסיעה הבאה שלי זה המקום שבו אני רוצה להישאר. סופר מודרני עם מלא אור, עיצוב מהמם, הכל חדש בצבעים יפים. גם הרחוב לא גדול ושקט.

הכי שווה: תיק של המותג הצרפתי קלואה שקניתי בנסיעה הזאת ב- 5,000 ש"ח.

שונית פרג'י ותומר חמד
הזוג הכי רומנטי בעיר הכי רומנטית.

הכי טעים: המסעדה האהובה עלינו היא הוטל קוסט. חנות הפרחים בכניסה הופכת את המקום לפוטוגני עוד לפני שמתיישבים. המקום מלא סטייל והאוכל מדהים.

הכי רומנטי: גשר פונט דה ארטס. זוגות מכל רחבי העולם הנציחו את אהבתם על הגשר הזה.

הכי כיף: המקום שאנחנו הכי אוהבים לטייל בפריז הוא השאנז אליזה. שדרה זו, אחת מהשדרות המפורסמות ביותר בעולם, כוללת בתוכה חלק מסחרי ועמוס יותר בו אנחנו אוהבים לעשות קניות ובחלק השקט יותר ליהנות מהרוגע ומהפסטורליות של הגנים, הארמונות והמבנים ההיסטוריים.

הכי שווה: בפעם האחרונה שהיינו שם זה היה כשמיה הייתה בת שנה וזו הפעם הראשונה שנכנסנו לחנות המפורסמת של דיסני. מה שלא עניין אותנו לפני כן…יצאנו עם שקית ענקיתתתת!

ליאת לוי קופלמן 
העורכת וגורו הסטייל של המגזינים גו סטייל ופנאי פלוס.

צילום: אסף ליברפרוינד

פריז זה היעד האהוב עלי. אני ממש משתדלת להחתים דרכון עם חותמת בצרפתית פעם בשנה. לפחות. פריז עיר מדהימה ומתאימה לכל סוג נסיעה. עם בן/בת הזוג לנסיעה רומנטית או עם החברות לנסיעת אוכל ושופינג. לפחות החברות שלי 🙂 ליום הולדת 40 לקחו אותי חברותיי לטיסת הפתעה לפריז ושם שתינו יין במשך ארבעה ימים רצופים (עם הפסקות לשופינג ולאוכל). הנסיעה הזו גיבשה אותנו אבל גם גרמה לי להתאהב עוד יותר בעיר הזו (אם בכלל אפשר יותר מזה) בזכות הזיכרונות שצברנו שם.

 

אני גם אוהבת להגיע לפריז לשבועות האופנה. מתה על האווירה ברחובות בזמן הזה וכמובן האירוע המרכזי- התצוגה של שאנל שתמיד מדהימה ותמיד מרגשת. אם עוד לא ביקרתם בפריז- כרטסו עכשיו!

הכי טעים: ל'אבניו (מקום טוב לקבוע דייט עם קורל 🙂 ) מסעדה על אחד מהרחובות היקרים בעיר שלמרות זאת שומרת על אופי חמים, שירות מעולה וקהל אופנתי אבל לא מהסוג שיסתכל עלייך מלמעלה גם אם את נכנסת בג'ינס וטי. חייבת להוסיף עוד מסעדה: אנג'לינה Rue Rivoli226 סלון תה שנפתח ב-1903 על ידי קונדיטור אוסטרי. זה אומנם נחשב ליעד תיירותי אבל האוכל שם מושלם ואין פעם שאני לא מגיעה לפריז ויושבת שם על סלט טרי או משקה השוקולה הידוע שלהם. אתם חייבים לבקש קינוח! המלצריות יגיעו עם מגש מלא קינוחים מגרים ומה שנשאר לכם זה רק להצביע על זה שהכי עשה לכם את זה.

הכי נעים: סוד קטן ושמור רק ליודעי דבר שאני מוכנה לחלוק אתכם זה מלון בוטיק קטן אבל מדוייק ומקסים בסן ז'רמן: Relais Christine. כל חדר יותר יפה מהשני. אחד מתפרש על שתי קומות, לאחר יש חצר פרטית. אוכל טעים ואווירה פריזאית מושלמת. למי שרוצה להתפנק בסטייל.

הכי כיף: אם יש מקום שאני אוהבת להסתובב בו תמיד (חוץ מהמובן מאליו- המארה למשל) זה מוזיאון הלובר. קודם כל אני מיד מרגישה שלא שרפתי יום רק על שופינג (כי בפריז זו באמת חובה!) ואני כבר מרגישה טוב עם עצמי. מדובר באחד המוזיאונים השווים לתרבות המערב אבל גם לכמה תרבויות עתיקות אחרות. בדר"כ אני מפנה לו יום ופשוט הולכת בו לאיבוד. אבל אם הבון מרשה קורא לכם, לכו לראות את המונה ליזה (קטנה ומאכזבת אבל חייבים לסמן וי), את האוסף המצרי, העבודות של מיכאלאנג'לו, מוזיאון הפרסום, מוזיאון האופנה והטקסטיל, מוזיאון האמניות השימושיות ויש עוד המון.

הכי שווה: 2 הקניות הכי שוות שלי מפריז הן טי שרט וינטג'ית בחנות נסתרת של עודפי מותגים שמצאתי במקרה במארה ומאז הייתי עוד פעמיים בפריז ולא הצלחתי למצוא את החנות שוב…וחולצת פסים של פטיט באטו- הכי צרפתי, הכי בייסיק, הכי חריש.

ולסיום, פריז בדקה:

עריכה: ירדן עדי

טיסה נעימה! 🛫

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *