הורים בחזית

הורים בחזית

אמית גוטריימן, יועצת רגשית לאמהות כותבת על המצב.

" אלימות היא לא הדרך"
"אפשר לפתור דברים בעזרת שיח מכבד"
"חשוב לדבר על הדברים"

כמה פעמים מצאנו את עצמנו בתור הורים חוזרים על המשפטים האלה מול הילדים. מקווים שיגדלו להיות אנשים שיודעים לתת כבוד, לנהל שיח מכבד, לפתור קונפליקטים בדרכי נועם, עם מחשבה, יש הוכחות שזה עובד. והנה, פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו במצב, שאנחנו צריכים להסביר להם למה אצל מבוגרים זה לא עובד, משתמשים בתירוץ שהמצב מורכב.

אני אמא שלא מתביישת להגיד שאין לה תשובות לכל השאלות. שלא בושה לבקש עזרה, זה בסדר להגיד "אני לא יודעת" וכמה חשוב ללכת לבדוק ולברר כדי למצוא תשובות. אבל כאן, אין תשובות.יש רק המון שאלות בלי מענה. ואני לא נכנסת לפוליטיקה. כי בתור הורים, זה בכלל לא משנה. זה לא משנה לאמא של התינוק, שמחבקת ומחזיקה אותו בידיים בחדר מדרגות, שומרת על הגוזל הקטן שלה שעוד לא מודע לעולם. זה לא משנה לאבא שמסתכל על הבן שלו, הבן שמעריץ אותו ובטוח שאבא זה האיש הכי חזק, שאבא הוא גיבור, אבל באותה שנייה של אזעקה הוא מרגיש שהאוויר לא נכנס לריאות. וזה לא משנה להורים של הילד החייל, שנפרדים מהילד בבוקר כי הם מבינים שמישהו צריך לצאת לשמור עלינו, על המדינה.

אני לא צריכה לחדש לכם מה המשמעות של להיות הורים. אחד הדברים הקשים בהורות היא להרגיש מול הילדים שלנו חוסר אונים. כמה חשוב לנו לשדר להם חוזק ושמחה, רק כדי לא לראות את העצב בעיניים שלהם, להיות עבורם תמיד מקור של תקווה. חשבתם פעם כמה אנרגיות אנחנו משקיעים כדי להדחיק את הרגשות שלנו מולם ולשים את המסכה עם החיוך. כמה כוחות נדרשים מאיתנו לפעמים לצאת עבורם מהמיטה, מהפוך. כמה עוצמות יש בהורות, כמה חוזקה.

אבל בזמנים כאלה זה מתיש הרבה יותר. להסתיר פחד, פחד אמיתי מהלא נודע, בשביל להסתיר את הרגשות האלה צריך תחפושת שלמה.
אבל אולי, לא תמיד חייב. אולי זה בסדר לפרוק, להראות קצת חולשה. במידה כמובן, לא ליצור בהלה. להעביר לילדים שלנו שפחד היא לא מילה גסה. שמותר ורצוי להביע רגשות, ולרגשות יש קשת רחבה. נזכור לתת את התחושה שאנחנו יחד, לטוב ולרע, וכל עוד אנחנו יחד, נצליח להתמודד עם כל רגש שבא. ואם בכל זאת מרגישים שהם צעירים מידי, שהם עדיין לא בשלים, תנו להם חיבוק חזק חזק ומאחורי גבם תרשו לעצמכם להזיל דמעה, לשחרר את הפחדים.

אז בואו נעשה סדר בראש- איך משחררים פחד ועדיין משדרים שאין ממה לחשוש?!

דואגים תמיד לומר שאנחנו פה ואנחנו שומרים, ברגעים שקשה לדבר, אנחנו מחבקים את המילים. גם ליטוף, מבט והקשבה זו דרך מצויינת לשדר שאנחנו חומה יציבה. הורים הם גיבורי על, אני באמת חושבת שאנחנו הגיבורים האמיתיים. אבל תזכרו שזה בסדר, גם אנחנו צריכים את אמא, זקוקים לחיבוק חמים. מותר ואף רצוי למצוא מקום לפרוק, אחרת גם "כוחות העל" שלנו יתחילו קצת לחרוק. כי לשמור על הילדים שלנו זאת לא משימה פשוטה. אבל גם "לגיבורי על" מותר מידי פעם להניח את הגלימה.

קצת עליי

אמית גוטריימן, בת 30, אמא של אמרי ונוגה, נשואה לאדיר. בעלת תואר בחינוך לגיל הרך, אשת חינוך, יועצת זוגית מוסמכת ויועצת רגשית לאמהות. חלק מיועצות חברת grouphug.
הפייסבוק שלי : האמת שלך- אמית גוטריימן יועצת זוגית ומייעצת רגשית לאמהות
באינסטגרם: amitit_amitgu@

אז מה חשבתם?

שתפו איתי

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *