אוגוסט הנורא

אוגוסט הנורא

דניאל אלוף עם פתרונות יצירתיים להורים.

לא פגשת אדם עייף עד שפגשת הורה בשיא אוגוסט, החודש המאתגר בשנה בו הילדים  נתונים 24/7 בחסות ההורים שנתלשו מסדר היום המוכר להם. זהו בעצם חודש שגורם להורים להעריך מחדש את השגרה בה אפשר לשתות כוס קפה בשקט בלי צרחות אימה ברקע ותינוק דבוק לרגל שמבקש שלוק מהשתייה. 

כשחודש אוגוסט הנורא התקרב בצעדי ענק החלטתי הפעם להיערך ולהצטייד אליו בהתאם. ביצעתי רשימה מסודרת עם סדר יום מלא שלא היה מבייש סדר יום צבאי בו אין דקה אחת של שיטוט מסוכן של חוסר מעש וכן, פקדתי כל חנות מוזלים שהייתה באזור מגוריי בכדי לרכוש ציוד לשעות רבות של יצירה ושל שקט נפשי. קניתי טושים, צבעי גועש, צבעי מים, פאזלים, מלאכות נייר למיניהן ומה לא, רק בכדי לצלוח את החודש הזה בחיים. אתם בטח שואלים את עצמיכם איך כל התיאוריה הזאת באה לידי ביטוי באופן מעשי עכשיו כשאוגוסט פה, אז אכניס אתכם אל מאחורי הקלעים של מה שהתרחש היום;

התעמלות בוקר - העמדתי את שלושת ילדיי, הגדול בן ה4 וחצי, הסנדוויץ' בן השלוש והקטנה בת השנה וחצי, בשורה והסברתי להם יפה כי כעת אמא תראה להם תנועות להרפיית וחימום הגוף ושהם פשוט צריכים לחזור אחרי ולחקות את מעשי. שמתי מוסיקת דאנס ברקע לטובת אווירה מקפיצה והתחלתי עם התרגיל הקלאסי של כיפוף הגב ונגיעה עם קצות אצבעות הידיים בכפות הרגליים, עשיתי זאת תוך כדי שאני מציצה במעשיהם. הסנדוויץ' חזר אחר פעולותיי וצחקק בקול, הקטנה סתם הזיזה את הטוסיק לצלילי המוסיקה והגדול הסתכל עלי במבט חצי מובך חצי מתכחש למה שהוא רואה. לאחר שהגדול התעשת מהמראות הוא ביקש להוביל את השיעור ולהציג לנו תרגילים אמתיים לדבריו. זאת הייתה בדיוק הנקודה בה יצאתי מן התמונה והכל החל לצאת מידי שליטה.

יציאה אל החצר - לאחר ארוחת הבוקר הלבשתי את הילדים, ציידתי את הבנים ברובי מים וירדתי אל חצר הבניין. למזלי מדובר בחצר גדולה ומגודרת בעלת שטח גדול של דשא בו יוכלו להוציא אנרגיות כמה שירצו (כמה שיותר - יותר טוב). ברגע של אופטימיות הצבתי לילדם גבולות אותן אין לעבור, הסברתי להם כי אין להשפריץ מים אחד על השני, או עלי או על הילדה. לאחר שנרטבנו כולנו עד העצם עלינו הביתה, החלפנו בגדים והשכבתי את הסנדויץ' ואת הקטנה לישון בזמן שהגדול בהה מול הטלוויזיה.

שיעור יצירה יומי - לאחר שהילדים קמו משנת הצהריים ואכלו ארוחת צהריים משביעה, פיניתי את שולחן פינת האוכל והושבתי אותם מולו לאחר בניית בילד-אפ רציני של הפעילות העומדת לפנינו. האמת היא, זאת הייתה השעה הכי מהנה, מאתגרת בקטע טוב - זמן איכות אמיתי עם הילדים, שהייתה לי מכל מהלך היום. הנחתי על השולחן שני כובעים לבנים המוכנים להתמלא בצבע ושני בלוקים של צבעי מים ונתתי להם לעוף עם הדמיון. למרות ששפכו את כוסות המים ששימשו לטבילת המכחולים אין ספור פעמים ולמרות שהתרוצצתי עם סמרטוט כמו חולת ירח משלולית מים מוכתמת לשלולית שבאה אחריה אבל סיכמנו שעה של יצירה משותפת שאף הולידה אקססורי מגניב לחלוטין שישמש אותם לשארית הקיץ.

מסקנה? אנחנו יכולים לתכנן סדר יום מופתי ככל שנחפוץ אך בפועל הדברים יראו אחרת, החוכמה היא לא להתעקש ולהיכנס עם הילדים ראש בראש אלא לתת להם להוביל בתוך המסגרת שאנו נציב להם. נכון שהתעמלות הבוקר לא נראתה כפי שרציתי אבל היי, הם אכן הזיזו את הגוף שלהם יופי ולא התנוונו מול הטלוויזיה, ונכון שבשיעור היצירה שולחן פינת האוכל הלבן ספג כמה כתמים שיישארו עליו זמן לא מבוטל אבל זה היה שווה את זה.

קצת עליי

דניאל אלוף, בת 34, אמא ל3 ילדים מתוקים.
כותבת שירה וחולמת על רומן בכורה.
נהנית מיופי ומאסתטיקה.
מתנחמת מאוכל טוב.

מוזמנים לעקוב וליצור עמי קשר: danielle_aluf@

 

אז מה חשבתם?

שתפו איתי

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *