מרקש סטייל

מרקש סטייל

כל החוויות וההמלצות של דנה זרמון ושלי מהטיול למרקש עם קלואה.

 

מרוקו היא אחד משלוש היעדים שהכי רציתי להגיע אליהם יום אחד (יחד עם באלי אינדונזיה והאיים של פיג'י), אז כשקיבלת את ההודעה מהמותג קלואה שמשיקים את הבושם החדש Chloe Nomade במרקש התרגשתי מאוד ועוד יחד עם דנה זרמון אהובתי זה בכלל היה מרגש. הלו"ז כלל שלושה ימים של פעילויות מעולמות התוכן של הבושם וכמובן התרשמות ממרקש הקסומה וממה שיש לה להציע.

 

טסנו בהלוך דרך פרנקפורט ונחתנו במרקש ליום שימשי חמים בשעות הצהריים. התאכסנו במלון Fairmont שכבר מהכניסה דרך שער עצום בצבע חמרה, ידעתי שהוא יהיה בדיוק הטעם שלי. המלון עצום בגודלו ובנוי מקומפלקסים יפים שמסביבם צמחיה ועצי קקטוס גדולים ועוברים ממתחם למתחם דרך שבילים (בגלל שהמלון גדול מאוד, מתניידים לרוב עם קלנועיות). אפשר למצוא גם ספא עם בריכה שווה, חדר כושר (שגם לו צמודה בריכה) ובריכה נוספת יפהפייה ממש בצמוד לאזור של ארוחת הבוקר, מקושטת מסביב בעצי דקל מרשימים.


ארוחת בוקר במלון

הלו"ז שלנו התחיל רק בשעות הערב ומכיוון שלדנה ולי היו רק שלושה ימים וכל כך הרבה דברים שרצינו לראות, החלטנו לנצל את הזמן ולקפוץ למלון Mamounia שידוע ביופיו, בבנייה המסורתית האוריינטלית ובחדר העמודים שמניחה שנתקלתם בו מתישהו דרך האינסטגרם. גם במציאות המלון היה מרשים ביותר ומלא בפינות קטנות וצבעוניות שכיף לשבת ולהירגע בהן ולספוג את האווירה. ישבנו לקפה קצר וחזרנו למלון שלנו להתארגן לארוחת הערב (המרחק בין המלונות כ-20 דקות נסיעה. במונית התעריף הוא 30 יורו). 

הריף שקיבלנו מקלואה היה בנקודות כך שחיכו לנו הרבה הפתעות ולא ידענו בדיוק לאן אנחנו מגיעות… כך למשל ידענו שמשובצת ארוחת ערב אבל לא ידענו באיפה. בעידן של ימינו, שכל מקום שמגיעים אליו עושים גוגל לפני ואין כל כך הפתעות- זה היה מרענן ומקסים.

קצת לפני השקיעה הגענו למסעדת La Maison arabe מסעדה שמאגדת בתוכה את כל מה שמקווים לראות במסעדה מרוקאית: שטיחים בצבעוניות של חמרה ואדום, מרפסת אוריינטלית, להקה שמנגנת ברקע, מנורות באווירת אלף לילה ולילה, בריכה במרכז ותפריט עם שלל סוגי טאג'ין, סלטים וקוסקוס. הטיימינג לא יכל להיות יותר טוב מזה שהרי ידוע שיום שלישי הוא יום הקוסקוס אז מי אנחנו שנוותר? למרקש הגיעו כ-50 בלוגריות ומשפיעניות מרחבי העולם, אז חולקנו למספר קבוצות ובחלק מהפעילויות היינו כולן יחד ובחלק בנפרד. בערבים למשל כל קבוצה הלכה למסעדה אחרת ואנחנו היינו סופר מרוצות גם מהמסעדה שנבחרו לנו וגם מהחברה. בקבוצה שלנו כל הבלוגריות היו אירופאיות: פולין, צ'כיה, דנמרק וישראל 🙂 הבנות היו חברותיות ודיי מהר היה בינינו חיבור טוב. בשלב מסוים בארוחת הערב העייפות והקוסקוס הכריעו ופרשנו לישון.

כל הבנות בקבוצה רגע לפני ארוחת הערב


את היום השני התחלנו בטבילה בבריכה המחוממת בספא ולאחר מכן ארוחת בוקר על שפת הבריכה במלון. הארוחה הייתה מלאה בסלטים, מאפים, ביצים וקינוחים מכל טוב ועוד משהו קטן שהוא בעצם טיפ לכל מקום בעולם שתסעו- תמיד שווה לשאול אם יש משהו שתרצו וחסר בבופה. אנחנו למשל שאלנו אם יש קרים צ'יז ואבוקדו וגילינו לשמחתנו שכן יש- וזכינו לארוחת בוקר מושלמת.

התחנה הראשונה ליום הייתה השוק המפורסם בעיר העתיקה. העיר מרקש נקראת גם העיר האדומה בעקבות צבע האדמה והבנייה בעיר ולי הרגיש ממש שאני נכנסת לסצינה מתוך הסרט אלאדין. זוכרים את הסצינה שהוא בשוק גונב את הלחם ועובר במהירות בין הדוכנים? אז ככה בדיוק זה גם נראה במציאות. שוק גדול עם המון דוכנים שווים במיוחד: שטיחים, תיקים וכובעי קש, תבלינים בכל הטעמים צורות וצבעים, כפכפים, בגדים מרוקאים, טאג'ינים יפהפיים, מנורות של האגדות ועוד מלא דברים שווים. השוק גדול במיוחד אז תרגישו חופשי להיכנס לסמטאות הקטנות וללכת קצת לאיבוד כי כנראה תגיעו לכל מיני מציאות. הכניסה והיציא האליו היא דרך רחבה מרכזית כך שבסוף תמיד אפשר לבקש הוראות איך לחזור אליה (נ.ב ברחבה יש מספר רוכלים שמחזיקים נחשים ויניחו אותם עליכם או לחילופין מחללים לקוברות- בכל מקרה אם תישארו יותר מדי זמן ליד האטרקציות או אם הרוכלים יקלטו את המבט שלכם או שצילמתם, הם ירצו כסף). כמו בכל שוק גם כאן אפשר להתמקח על המחיר ולא הרגשנו שהמוכרים מציקים יותר מדי… לפחות ביחס לשאר השווקים בעולם וחלקם גם הצחיקו אותנו עם אמירות כמו hey you lady gaga! ו-skinny beautiful lady.

עושה שוק

קונות תבלינים בשוק

מבט מלמעלה על השוק

הייתה לנו בערך שעה להסתובב בשוק שזה ממש קצת זמן כי הוא כל כך מרתק וגדול אבל בכל זאת הספקתי לקנות סנדלי קש שיהיו לי שימושיים לקיץ ושמיכה עם פונפונים (כל מי שביקש ממני גלביות ושטיחים… סורי חברים לא הספקתי). אם אתם רעבים בזמן ההליכה בשוק תוכלו לנשנש משהו בדוכנים או הגרסה היותר כייפית- יש מספר מסעדות על גגות בניינים בשוק שמהן אפשר להשקיף על כל האזור היפה. אנחנו אכלנו במסעדה שנקראת Nomad והזמנו סלט אבוקדו, חומוס במספר ורסיות, עדשים וסלט כרובית.

חוויה במדבר

חזרנו למלון כדי להתארגן לפעילות המרכזית של הנסיעה: Camp Chloe Nomade, עיר אוהלים שהוקמה במדבר עם אטרקציות בהשראת הבושם. שעה נסיעה והגענו ללוקיישן שהיה חגיגה לעיניים. אוהלים לבנים, מתחם עם כריות בגווני בז' (אלו גם היו ההנחיות לביגוד), סוסים ושם הבושם באותיות מוזהבות ענקיות- כל אלו על רקע מדברי מושלם. באוהל אחד למשל חיכתה לנו הרצאה של נוודת על סיפור חיי המרתק ואיך התגלגלה לחיים שכאלו ובאוהל ממול התקיים אימון מדיטציה (שעם כמה שהייתי סקפטית אפילו לי הוא גרם להירגע). אין ספק שקלעו בול והצליחו להעביר בדיוק את הקונספט של הבושם. את ארוחת הערב גם היינו אמורים לקיים שם במתחם אבל לקראת השקיעה התחילה רוח חזקה והיה חשש לגשם (שאכן התחיל לרדת ברגע שנכנסו לרכבים) ולכן אכלנו במלון.

דנה הלכה על זה בגדול

*ההיילייטס של דנה: אני חושבת שהאותנטיות של העיר, הצבעוניות, הרעש, זה שכל פינה הייתה כמו סט צילומים של אלאדין, גרם לטיול הזה להרגיש חוויה חדשה ועוצמתית. בעיקר הביקור בשוק, לראות את כל הדוכנים והדמויות וממש להרגיש את המקום.


ביום השלישי נסענו לווילה בראש ההר שגם היא הייתה מעוצבת בסגנון המקומי שאהוב עלי במיוחד: קקטוסים, שטיחים עם טקסטורות ופרינטים, מצלמות וינטג', ספרים ורהיטי עץ. בכל אחד מחללי הוילה התקיימה סדנה. אנחנו התחלנו בסדנת ציור- כל אחת קיבלה לוח עץ ועליו היא ציירה כל מה שעולה על רוחה (הצבעים שקיבלנו היו בפלטת בז' חום). אני לא ציירתי כבר כמה שנים טובות ובדיוק התיישבתי ליד בלן, בלוגרית אהובה עלי שהיא גם ציירת מחוננת כך שלצייר לידה היה עוד יותר מאתגר 🙂 לקחתי את העניין בכיף ובסוף יצא לי ציור של סוג של עלה שנראה כמו הציורים שתולים באכסניית נוער.
משם המשכתי להרצאה שיותר מתאימה לי… צלמת נוודת שמתעדת רק נשים ברחבי העולם. כולן תמיד מסתכלות למצלמה (היא אף פעם לא מצלמת מישהי ללא הסכמתה) ושמענו ממנה כמה סיפורים מדהימים מרחבי העולם. גם בישראל היא ביקרה לאחרונה והתלהבה מאוד מהתרבות שלנו והיופי המגוון שיש אצלנו בארץ. החדר הבא הכיל בו את המרכיבים השונים של הבושם והליצ'י כיכב. הרחנו את כל אחד מהמרכיבים בנפרד ואז את התרכובות יחד עד שהגיעו לתוצאה הסופית המעולה.

שיעור ציור

מציירת עם בלן


נשארו לנו שלוש שעות חופשיות וכל כך שמחנו שהספקנו ללכת לראות ריאד. ריאד הוא בעצם סוג של מלון בוטיק או בית הארחה שבמרכזו חצר פנימית (בדר"כ עם בריכה), מוקפת קשתות. דמיינו מלרוז פלייס רק בגרסה המרוקאית חחח. יש במרכז לא מעט ריאדים כשכל אחד מהם מעוצב בסגנון קצת אחר. לא בכולם מאפשרים לצלם ואנחנו הגענו לריאד בי מרקש ללא תיאום מראש- ניסינו את מזלנו הטוב. בהתחלה לא נתנו לנו להיכנס אבל דנה ואני השתמשנו בקסם הישראלי שלנו בעיקר כדי להתיש אותו עד שהוא הסכים ואישר לנו להיכנס. זאת הייתה חגיגה אמיתית לעיניים והיה שווה להתאמץ כדי להגיע.

ערב אחרון במרקש היה המוצלח מכולם. אכלנו במסעדה מעולה!! שנקראת Comptoir Darna והיה בה שילוב מוצלח של הכל: סטייל, אווירה ואוכל טעים. כל השולחנות המרווחים קושטו בנרות ומנורות, המנות היו גדולות ומגוונות (הכי אהבתי את הרביולי פטריות- אחד הטעימים שאכלתי, סלט החצילים וכמובן הקוסקוס. נ.ב יחסית לציפיות שלנו האוכל המרוקאי היה בינוני ברוב המקומות והורסיה של אותם מאכלים בארץ הרבה יותר טעימה) והשוס הגדול שבכל ערב יש מופע של רקדניות בטן עם מוזיקה מרימה ברמות. זה היה ערב מושלם שסיים טיול מהחלומות.

זאת הייתה הטעימה שלי ממרוקו והיא לחלוטין השאירה לי טעם של עוד.
מקווה שאזכה לחזור בהקדם כי יש עוד כל כך הרבה מקומות שאשמח לראות.

 
 

אז מה חשבתם?

שתפו איתי

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *