הקרנבל התאילנדי של מיכל

הקרנבל התאילנדי של מיכל

מיכל ינאי חזרה מחופשה בתאילנד עם המלצות למקומות שווים במיוחד.

את מיכל ינאי באמת שאין צורך להציג. לעתי אין אדם במדינה שלא מכיר את השם וראה אותה באחת מתוכניות הילדים הרבות שהנחתה, סדרות, סרטים, מורה למשחק וממש עכשיו לאחרונה השיקה את אפליקציית המדיטציות המודרכות הראשונה בעברית mymedi שאומנם מאמינה במציאת השקט כאן ועכשיו אבל בכל זאת נסעה לתאילנד רגע לפני ההשקה כדי לתרגל מדיטציות ולמצוא קצת שקט בעצמה כי למה לא?! מיכל חזרה עם המון המלצות שוות גם למקומות שהתיירים הישראלים פחות מכירים.

וככה מיכל מסכמת את החוויה:

כבר כמה וכמה פעמים הייתי בתאילנד. כמו כל ישראלי ממוצע חרשתי את הצפון, פוקט, קוסמוי ואפילו קופנגן וקופיפי. כשהציעו לי לנסוע למזרח תאילנד, הרמתי גבה. את הגאוגרפיה של ארץ ישראל אני עוד מפנימה... מה זה אומר מזרח תאילנד? מבנקוק טסים לשם? נוסעים לשם? צריך חיסונים? יש מה לעשות שם?

אחרי הנסיעה לשם יש לי רק דבר אחד להגיד: למה אף אחד לא סיפר לי על המקום הזה קודם???

במקום לחכות שעתיים לטיסת המשך של שעה לפוקט או קוסמוי, בשדה התעופה של בנגקוק לקחנו וואן מפואר ומפנק שעלה רק 200 ש״ח (פחות מנסיעה של חצי שעה לשדה התעופה בן גוריון) ונסענו שעה ורבע משדה לפטאיה, שהיא פשוט מקום מושלם למשפחות.

אנחנו בחרנו במלון המושלם cape dara שיש לו שלוש בריכות, מה שגרם לתחושה שהברכות פרטיות בלי עומס בכלל. היה לנו נוף עוצר נשימה לכל המפרץ ומיקום מעולה שמצד אחד לא היינו בתוך הבלאגן אבל במרחק קצר ממנו מה שאיפשר לנו להנות מהשקט של תאילנד בתוך העיר ולהיות קרובים להכל. ובפאטיה באמת יש הכל. בכל פינת רחוב מסאגים ב-25 שקלים לשעה, מסעדות מקומיות מעולות וגם שוק צף ענקי. לאוהבי הקניות יש קניונים מודרניים מעוצבים באופן מרשים עם כל המותגים שרק חלמתם עליהם ולילדים יש מלא, אבל מלא פעילויות! בים: מצנחי רחיפה, קיאקים, בננות, סקי מים, וביבשה כמה פארקי מים מרשימים. 

אנחנו היינו בפארק המים המקסים של קארטון נטוורק עם מגלשות בכל הרמות ולכל הגילאים מברכות התזת מים עד מגלשות מים גבוהות ומפחידות, ומופעים של הדמויות האהובות.

בפאטיה יש גם אטרקציה של עיר שלג עם 10 מעלות (למי שמתגעגע לקצת קרירות), שיש בה פסלים שמבוססים על המסורת התאילנדית והמון פעילויות כייפיות לילדים של מגלשות קרח או בר של משקאות קפואים...

יש בעיר מתחמי ג׳ימבורי וקירות טיפוס, רכיבת סוסים ויש את מוזאון believe it or not, שמציע 300 תערוכות מוזרות ויפות וגם מפחידות בתוך 10 מתחמי גלריה שונים. גם באטרקציות, שלכאורה פחות מעניינות את הילדים, כמו השוק הצף (עם מיץ אבטיח המושלם), היתה אומגה היסטרית לילדים ואפילו יובל, בן השלוש וחצי שלנו, לקח עליה טרמפ עם איזה תאילנדי. בקיצור אפשר לבלות בפטאיה חודש ועדיין לא להספיק הכל..

מכאן ירדנו למטה לאי קו צ׳אנג, אי הפילים, סיפור אחר לגמרי. קצת חששנו ששלוש שעות נסיעה ועוד חצי שעה מעבורת יהיו מסע אבל הוואנים ממש מפנקים והמעבורת היתה ענקית ונוחה שהילדים התלהבו ממנה בטירוף.  

האי קו צ'אנג, הידוע גם בשם "אי הפילים", הוא האי השלישי בגודלו בתאילנד אחרי פוקט וסמוי. הוא ממוקם כ -300 ק"מ מזרחית לבנגקוק במחוז טראט, במפרץ תאילנד בסמוך לגבול קמבודיה. קו צ'אנג הוא חלק מהפארק הלאומי מו קו צ'אנג, ולמרות הגידול בפיתוח ובתיירות בעשור האחרון בערך, הוא שמר על אופייו הבתולי.החל מפסגות הרים מכוסות בג׳ונגל ועד מפרצים סוחפים, מפלים נהדרים לשוניות אלמוגים פורחות, בקתות חוף ועד אתרי נופש יוקרתיים, לקוצאנג יש המון מה להציע לכולם. אבל בקו צ'אנג יש יותר מאשר רק אתרי נופש יוקרתיים וחופים מדהימים. אם אתם טיפוסים הרפתקנים ולא נהנהים במיוחד לבלות את כל זמנכם על החוף, לאי הזה יש הרבה מה להציע. חלק מהפעילויות הפופולריות ביותר בקו צ'אנג הן קיאקים, טרקים בג'ונגל, צלילה ושנורקלינג וכמובן ביקור במפלים הרבים שנמצאים ברחבי האי. 

קו-צ׳אנג היא בעיני הפיתרון האולטימטיבי למי שמתגעגע לתאילנד של פעם נטולת מליון התיירים ובתולית. במלון מקסים emerald cove ובמחיר ממש זול למרות שהוא חמישה כוכבים עם סוויטה ממש על החוף הרגשנו בעננים. בערבים בשקיעות עוצרות הנשימה תרגלנו מדיטציות או נכנסנו כולנו לים לצפות בהתרגשות בשמיים מחליפים צבעים ובימים בילינו הרבה בבריכה הענקית שישבה על רצועת חוף פרטית במרחק 3 דקות הליכה ממגוון מסעדות חוף.. הילדים גם הפליגו עם בן על קייק לאי קטן ולא מאוכלס (חתרו במשך שעה וחצי הלוך ושוב) ואלכס עשתה לי סט צילומים לאפליקציה החדשה. מסביב לאי אפשר גם לראות ליוויתנים וקופים וגם לעשות כמובן טיולי פילים (שאנחנו באופן אישי לא בעד). 

משם עם מעבורת של כשעתיים היינו אמורים להגיע על האי ko kood אבל גילינו שזו עוד לא העונה והקו של המעבורת הזאת עוד לא נפתח. ברור קצר הביא אותנו לשכור סירת מרוץ קטנה שתוך שעה בלבד בים שקט עם שמיים קסומים ונוף עוצר נשימה, הגענו לאי הקטן קו קוד. אני לא חושבת שאי פעם בחיים הייתי במקום כ״כ קסום.

מהרגע שהגענו לרציף הרגשנו שהגענו לבקר את עליסה בארץ הפלאות, ממש כאילו נכנסנו להרפתקאה מופלאה. כמה דקות אחרי שהגענו אחד מאנשי הצוות הסתובב עם שקיות כותנה קטנות שהדפיסו עליהן "אין חדשות, אין נעליים". מה שאומר שנפטרים מהנעליים עד שעוזבים את האי ויש טלוויזיה בחדר אבל ביי לחדשות המבאסות כי יש שם רק סרטים וסדרות. מגניב. 

 

את אתר הנופש הזה, soneva kiri, מקיפים מים בגווני אמרלד, צלולים צלולים. בוילה המרכזית שמעוצבת בטוב טעם ועם תחושת פרטיות מוחלטת וירידה ישירה מהווילה לחוף, היינו בן ואני, והילדים קיבלו אגף נפרד שם היה להם חדר משחקים משלהם עם טלוויזיה שמחוברת לנטלפליקס ואפל טי וי. 

ביום שהגענו כל אנשי הצוות עשו הכרות עם הילדים ובכל פעם שהם פנו אליהם במשך ארבעת הימים הבאים זה היה בשמם הפרטי, כשהם יודעים כבר איזה טעמי גלידה הם מעדיפים, איך הם אוהבים את החביתה שלהם ובאיזו שעה הם פורשים לישון... הילדים היו שם בעננים ומרוב התרגשות לא ידעו מה לעשות להיות קודם.  כשהם לא בילו במגלשת המים שבבריכה הפרטית שלנו, הם היו בחוף הים עוברים מפעילות אחת לשניה: SUP, קיאקים, שנורקלים, קטאמרנד, גלישת רוח, כשכל החוף הפרטי שלהם מרושת במצילים שלוקחים איתם את הילדים כדי שההורים יוכלו לנוח או לקרוא ספר בלי לדאוג בכלל. 

כשהם התעייפו מהים והשמש, הילדים בילו במועדון הילדים The Den שלהם שהוא בעיני דוגמא למה מועדון ילדים באמת צריך להיות. אין אייפדס/ נינטנדו או סוגים דומים של טכנולוגיה, יש צוות מחוייך שמבוקר עד ערב מחפש איך לגרום לילדים להיות יצירתיים ושמחים. הם עשו טעימה עיוורת לגלידות, והכינו קוקטיילים של מיצים, בילו איתם בחדר מוסיקה, חדר קריאה, חדר פאזל, חדר נאס"א, מיקרוסקופים, חדר אמנות ומה לא...

בערבים הילדים צפו בסרטים במסך ענקי שממוקם בחוץ באמצע הריזורט (קולנוע פרדיסיו), ולפני השינה הרשנו להם לעבור בחדר הגלידות (עם עשרות טעמים) והשוקולד שפתוחים 24/7 כדי לבחור לעצמם משהו מתוק לפני השינה. טוב נו ברור שגם אנחנו אכלנו (גלידה בטעם סטיקי ריז מנגו זה הדבר המושלם ביקום).

האוכל כאן בכלל זקוק לכתבה שלמה נפרדת 🙂 כמעט כל מה שמוגש גדל במקום בחווה אורגנית כשכל ההתנהלות כאן אקולוגי לגמרי. אחת החוויות הקולינריות היתה ה - Tree Pod. אכלנו את ארוחת הצהריים הבלתי נשכחת שלנו בראש צמרות העצים בתוך תרמיל המוגבה מהאדמה לעצים כשכל הארוחה מוגשת על ידי איש צוות באמצעות אומגה.


זה לגמרי היה טיול מהחלומות ומי שאומר לכם שיוון במרחק שעה וחצי טיסה ומקבלים את אותה חוויה, אין לו מושג מהחיים שלו 🙂

ותודה לדוב, נציג לשכת התיירות של תאילנד בישראל, שבזכותו העזנו לסטות מהמסלול המוכר והידוע ולגלות תאילנד אחרת ומרתקת ואם תיכנסו בפייסבוק לעמוד של מועדון ידידי תאילנד תוכלו לקבל עוד המון טיפים.

אז מה חשבתם?

שתפו איתי

אולי יעניין אתכם גם:

הכתבות הנצפות ביותר בקטגורית לייף סטייל

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *