הרפתקה במרוקו

הרפתקה במרוקו

כל החוויות מהיעד הקסום.

מאז ומתמיד מרוקו נשמעה לי כיעד הכי אקזוטי וקסום לבקר בו, הצבעים, התבלינים, המבנים, האוריינטליות כל אלה סקרנו אותי ובשעה טובה עם חתימת הסכם השלום החדש והטיסות הישירות שיצאו לדרך גם אנחנו יצאנו לדרך.

הגענו למרקש, היישר אל קבלת פנים חמימה וג'נטלמנית במיוחד, וכשאני אומרת במיוחד, אני מתכוונת שוכטל ואני, שתי נשים שמסתובבות עם שתי מזוודות עצומות במיוחד, נסחבות על ידי המארחים בלי להניד עפעף, גם כשמדובר בעלייה הררית במדרגות של הטבע ואז עוד להציע קפה ותה בסוף הגבעה.
היעד הראשון איך לא? היה השוק במרקש מלא בכל טוב, והיישר אל שמן הארגן המרוקאי, סוד הקסם לחיים צעירים ארוכים ומאושרים יותר, ככה לפחות אומרים. שטיחים, כלי קרמיקה, תבלינים, מנורות, שטיחים, צלחות, תיקי קש, עורות וכמובן את תבלין הזעפרן , הזהב של התבלינים, וכל מה שרק עולה על רוחכם ניתן להשיג בשוק במרקש, ובעיקר להנות מהאווירה הצבעונית, שבה צולם הסרט אלאדין.

השוק, שהוא בעצם הכיכר המרכזית של מרקש, והיא רוחשת חיים בכל שעות היממה. שווה להגיע בשעות הצהריים, לבלות ולהסתובב בין כל הדוכנים ולרכוש כמה פריטים אותנטיים וייחודיים שיקשטו לכם את הבית, ואז להישאר ולהמתין לקסם שצובע את השוק בשעות לילה מוארות בפנסים וביופייה של השקיעה. הכיכר מתמלאת במופעי רחוב, רקדנים, קוסמים, מוזיקאים, מגידי עתידות וכמובן דוכני אוכל עם שייקים, פירות יבשים, ממתקים מקומיים, ואוכל חם מבושל בטאג'ין המסורתי. הטאג'ין, הוא כלי חרס שמיועד לבישול איטי וגורם למזון המתבשל להוציא את מיטב טעמיו, גם מומלץ לטעום ממעשי ידיהם של המקומיים, וגם ניתן לרכוש טאג'ין, שאם לא תבשלו בו יהיה קישוט אוריינטלי מקסים למזכרת (כמובן שרכשנו כמו תיירות טובות).

בתוך העיר העתיקה של מרקש, נמצא ה"מלאח" – השכונה היהודית העתיקה, היא אולי לא הכי גרנזיוזית אבל הרחובות שלה אותנטיים וצרים, ובמרכזה נמצא בית הכנסת ששרד והוא מרשים ביופיו, החצר גדולה ורחבה, והעיצוב מפתיע דווקא באווירה יוונית, כשהקירות והמרצפות מעוטרים בכחול לבן.

אם תרצו ללון בתוך העיר באווירה הכי אוריינטלית שיש, תבחרו לכם את אחד הריאדים שקיימים בעיר, מלונות בוטיק קטנים, שכל אחד מהם מעוצב בצבע דומיננטי והעיצוב פשוט מעורר השראה! סביר להניח שתמונות יפות שראיתם באינסטגרם ממלונות במרקש- צולמו באחד הריאדים שכוללים גם בריכה קטנה מרכזית וגג לבילוי האורחים.

עוד מקומות ששווה לבלות בהם ולהנות קצת מההיסטוריה של העיר הם הארמון פאלאס באדי, הריסות הארמון שבנה עבד שהפך לוואזיר.

ומוזיאון YSL גן בוטני של קקטוסים, צבעוני ומקורי שהפך למוקד עלייה לרגל לא רק לחובבי הבוטניקה אלא גם לחובבי האופנה.

מהעיר עברנו למדבר אגאפי. סוד יופיו של המדבר הוא שמחזיק בתוכו מקור מים, אמר הנסיך הקטן וזו הסיבה שהוא כל כך מיוחד ומסביר איך במקום כל כך שומם וצחיח עדיין יש חיים ומזכיר לכולנו שגם בדממה יש התקדמות. ככה הגענו למדבר המרוקאי שאולי לא מוכר ומפורסם כמו מדבר סהרה, אבל בהחלט שווה ביקור. בשונה מסהרה, מדבר אגאפי הוא מדבר סלעי, ומאוד מומלץ להגיע לכאן לפחות ללילה אחד וליהנות ממגוון אופציות של גלאמפינג שיש למקום להציע ולהתחבר לאווירת הניתוק והשקט שמציע האירוח. אנחנו ישנו במקום נטול חשמל ונטול ווי פי. מצאנו את עצמנו מסתובבות עם עששיות, מתקלחות לאור נרות וישנות לאור הכוכבים שנפרשו בשמיים כמו יהלומים מנצנצים. קמנו בבוקר מלאות באנרגיה היישר לארוחת בוקר על שפת הבריכה.

ביקור יפהייפה ובעיקר פוטוגני כלל עצירה במדרגות הקשת שנבנו במעלה ההר המדברי, אבל שימו לב, שזאת לא עצירה שמיועדת לכל אחד, אלא שמורה לבאי הקאמפ הספציפי או אורחי המסעדה בלבד.

אחרי שהיינו בעיר, ונחנו במדבר, הגיע הזמן לחלץ איברים והגענו אל הנופים המטורפים של הרי האטלס שבחורף מושלגים וכרגע היו הטבע בהתגלמותו- ירוקים, חומים, צהובים ומאוד שונים מהחוויה העירונית של השוק המפורסם שהיה העיקר כשחשבנו על מרוקו והופתענו עוד יותר לטובה.
באחד הימים יצאנו לטרק בעיירה מקומית, שם יכולנו להכיר את האנשים האמיתיים שמאכלסים ולטעום קצת מהאווירה, ליטרלי, טעמנו את הנוטלה המרוקאית שעשירה בשמן ארגן, הטיול בשמורה שמכילה מפל מים מרענן היה גם מעניין לראות כיצד המקומיים מקימים להם שולחנות וכסאות באמצע השמורה ומבלים בחיק המשפחה.

הנוף ההררי מהמלונות היה עוצר נשימה, והיה שווה את הקימה המוקדמת לראות את השמש זורחת מתוך ההרים. ספגנו את המקום פנימה ונהננו מלקחת את הזמן לאט כולל מנוחה ופינוק בספא המרוקאי, לקרצוף ראוי בכפפות הפילינג עם הסבון השחור שיעיל בעיקר בהסרת עור מת וגורם לעור להיות זוהר וחיוני. הוא מבהיר את העור וגורם לו למראה אחיד ויש הטוענים שהוא האנטי אייג'ינג האמיתי ועוזר למניעת הופעת קמטים ואפילו מצר צלקות. מה שנקרא, השתכנענו, ומהספא המפנק, בדרך אל שדה התעופה, לא וויתרנו על עצירה נוספת בשוק ורכשנו קצת סבון שחור שיבוא איתנו לארץ ויעשה לנו בעיקר ורוד.

הגענו לארץ אחרי שבוע ימים במדינה היפה והצבעונית, הססגונית והמרתקת הזאת, מלאות בחוויות ובניחוח האוריינטלי, ועמוסות במנורות אלאדין קטנטנות, את המשאלה שלי לביקור במרוקו- אחד היעדים שהכי רציתי להגיע אליהם כבר קיבלתי ואין ספק שעוד אחזור לשם שוב.

לעוד פרטים כנסו ללינק: visitmorocco.com

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.