תשכחי מהשפגאט

תשכחי מהשפגאט

נעמה יוגב לא מקבלת השראה מתמונות יוגה מושלמות.

המילים שלי גמישות ונמתחות עד אין סוף,
איתן אני יכולה לעשות שפגאט בנות ושפגאט בנים
ושפגאט חייזרים שאין לי מושג איך עושים אותו,
אבל עם המילים שלי אני יכולה לעשות הכול
גם לנשק לעצמי את התחת.
בחיים שמחוץ למילים
הגוף שלי לא בעניין של שפגאטים
כן בעניין של אימונים
ויאללה מתיחות
אבל חאלס עם הרגליים הפתוחות
בכיוון הזה אין לי שום שאיפות
אבל יש לי לא מעט תלונות
למדריכות יוגה, פילאטיס ועוד
שבכל תמונה נפתחות כמו מחוגה
במאה שמונים מעלות
ובטקסט הבא אסביר בעוד כמה מילים גמישות
את כל הבעיות
התלונות
וגם כמה הצעות
לשיפור.

השיר הזה נולד מתוך הרבה תמונות וסרטונים (מהארץ ומחו"ל) שאני רואה ברשתות החברתיות, בהם מדריכות יוגה, פילאטיס ועוד, מציגות את גמישותן המרשימה עד מאוד, אבל גם מעצבנת עד מאוד. אותי. לא מדובר בקנאה על היותן מחוגה אנושית. מעולם לא אהבתי הנדסה. אז מה כן? הנה כמה סיבות שיסבירו את תגובתי האמוציונאלית לנושא.

1. לדעתי, האישית, לצלם את עצמך בשפגאט זה שוויץ טהור!
להשוויץ מותר, חופשי, הכול טוב, אבל כשאני מביטה במדריכה שמשוויצה בגמישותה אני תוהה: האם זה מעיד על אופי מסוים? או, למה היא לא משוויצה ביכולות ההדרכה שלה? למה היא לא משוויצה בסבלנות שלה לתלמידים מתקשים? אותי זה היה מרשים! ליבי גמיש יותר מרגליי, לכן יש לי פינה חמה בלב לכאלו שמצטלמות בתנוחה קשה, אבל מסבירות על הדרך שלהן לתנוחה.
מצד שני, למה לא להראות את גם הדרך הקשה לצד התוצאה הנוצצת?!

עושה כמיטב יכולתי

2. לא. זה לא נותן לי השראה!
יהיו כאלה שיחשבו שדווקא מורה גמישה בתנוחה מסובכת תיתן לי השראה, להימתח עוד, להיות סופר גמישה בעצמי. אז זהו, שלא. מורה שנותנת לי השראה היא דווקא מורה שתראה לי איך אני יכולה לתרגל אף על פי שאיני גמישה.  באופן אישי, תמונה של אישה עושה שפגאט על רקע זריחה/שקיעה נותנת לי בעיקר השראה ל"תעופה עצמית".

3. שיווק. מה את מוכרת לי?
גמישות? אורח חיים? בריאות? כשאני רואה שפגאט או כל תנוחה אחרת שדורשת גמישות יתר, אני מרגישה שמישהי מוכרת לי את עצמה. את יכולותיה הגופניות האישיות. אני מעוניינת ביכולותיה כמורה, מדריכה. מלווה.


כמה מילים לסיכום:

אני לא מצפה ממדריכות יוגה ופילאטיס להצטלם עם רגליים עקומות וגב שבור. אני כן מצפה שאת הגמישות המופלאה שהן מגלות בשפגאט ותנוחות אחרות הן יגלו גם במחשבה - על תלמידות עתידיות, על צורך אמיתי של אנשים עם גמישות ממוצעת שבסה"כ רוצים להיות בריאים יותר, מאוזנים יותר ואולי כן, קצת יותר גמישים. במידת האפשר.

אז מה חשבתם?

שתפו איתי

אולי יעניין אתכם גם:

הכתבות הנצפות ביותר בקטגורית בלוג

תגובות

Comments 1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *