היי היי גילו נא יום הולדת הנה בא

היי היי גילו נא יום הולדת הנה בא

עומריקו חגג יומולדת עם דרכון פורטוגלי.

את הטור הזה אני כותב לכם מהטרקלין של טורקיש באיסטנבול בדרכי לפורטוגל על מנת לקבל את הדרכון הפורטוגלי שלי ועל הדרך חווה מעי רגיז ביותר בעקבות עוד רעיון מטומטם מבית היוצר של עומרי שלום. לגבי המעי נגיע אליו בהמשך אבל עכשיו, יום הולדת שמח ואיזו חגיגה.

את הפתעת יום ההולדת קיבלתי מירדן אשתי שתחיה AKA לוטרה יום לפני החגיגה הרשמית. ירדן אמרה לי נוסעים לצימר רק שנינו ומה רבה הייתה השמחה סוף סוף הזדמנות לקצת פלפל בחיי הנישואים פלוס 2. עם המידע הזה ארגנתי תיק גב קטן כי בחייאת מה צריך לקחת ללילה בצימר? אני ביום יום לא לובש הרבה אז בצימר אני אתחיל להתלבש? אחרי שעה אני קולט את הדו ראשית עם מזוודה גדולה מתחילה להעמיס בכל טוב מלבושיה ואני מסתכל עליה ואומר מה? והיא: מה? מה? אני: מה ? מה? מה? והיא: מה? מה? מה אתה רוצה? אני: מה אני רוצה ? רוצה פחות בגדים יותר עניינים, למה לפי מה שאני רואה ועם ניסיון החיים שלי איתך אני לא הולך לטבול ת'ביסקוויט אלא הולך לצלם אותך להפקת אופנה ובעצם מתנת יום ההולדת שלי היא בעצם מתנה בשבילך אז מה נסגר?
ואז היא עברה למבט שיכול להקפיא אפילו את קשוחי לוחמי יחידת הספזנץ הרוסי ופה נסגר הגולל על ערב מטורף של 5 דקות פוצי ושינה ערבה עד הבוקר מבלי לקבל הצקות של צילומים!

שעה וחצי נסיעה והגענו לצימר שאני חייב לומר השראה: אווירת רוגע ושלווה בצורה קיצונית ווואלה לא ידעתי שאפשר ליהנות ככה בצימר אחרי כל כך הרבה נסיעות לחו"ל ובתי מלון מפנקים. נכנסנו לחדר, פרקנו את הציוד ושמנו פעמינו לבריכה עם נוף מרהיב לסשן צילומים קצר ושיזוף ארוך.


חלומות לחוד ולוטרה אך יאמר לזכותה שהיה ניסיון למהלך אבל העייפות שברה אותנו ואם שמים על כף המאזניים 3 דקות של מאמץ אינטנסיבי ככל שיהיה אל מול צניחה לשינה עמוקה בלי לקום לילדים התשובה הרי ברורה.

קמתי כהרגלי בחמש בבוקר והתחלתי בהכנות של קערת שיבולת שועל שהבאתי מהבית + סקופ אבקת חלבון ומעט אוכמניות. ונהנתי מזריחה מדהימה ומהלתבונן מירדן ישנה שנת ישרים עד שלרגע בדקתי שהיא נושמת כי היא לא זזה במשך עשרים דקות. מפה לשם ירדן קמה בעשר מה שאומר שכשהיא רצתה ארוחת בוקר אני לחצתי על להכין חזה עוף ואורז, שוב אותו המבט ושוב הבנתי את מקומי ואצתי רצתי להכין לנו ארוחת יום הולדת 38 בוקר כמו שירדן אוהבת!

השעון כבר הראה 11:30 ואנחנו ארזנו את הפקלאות ונסענו ליעד הבא:
מנזר סיינט ג'ורג' החצוב באמצע הר בצורה מדהימה.

מגיעים לחניון הכניסה לשביל המוביל מטה לתצפית המנזר והופה. שלושה בדואים חמודים עומדים שם עם שולחן עמוס מזכרות ועוד לפני שהספקתי לומר לאאאאאא הבחור ליפף על ראשי וראש ירדן כאפיות כמיטב הסטייל הבדואי והופ הופ טרללה הושחלתי ב 200 שקלים. יורדים למטה בשביל המוביל לתצפית ומה עיניי רואה? הבדואי מהמערכה הראשונה מופיע על חמור בשם שושו ומציע לנו טרמפ למה " הליידי פה תזיע בעלייה הקשה אז שושו יקח אותה". אני וירדן סירבנו בנימוס אבל זרמנו שיתלווה אלינו ולצלם אותנו על רקע המנזר. מפה לשם 50 שקלים נוספים התאיידו להם עבור שירותי צילום והתחלנו לעלות חזרה לרכב. אממה, וואחד עלייה זו הייתה ואז גיליתי את מה ששושו החמור גילה כבר ממזמן יש דרג ויש זרג, חמור נשאר חמור ומצאתי עצמי עושה שק קמח לירדן בעלייה קטלנית ובחום של 40 מעלות.

מזיע ושמח לבב נכנסנו לרכב וחזרנו הביתה לילדים האהובים שלנו.
וזה הזמן להודות לאחותי טלי, אחיין שלי אוריה ולאבא שלי כל עולמי על שבאו לשמור על הילדים עד שנחזור.

סליחה אני אזרח פורטוגלי עכשיו!

המסע לפורטוגל התחיל ביום שלישי בשעה 02:00 ונגמר ביום רביעי בשעה 15:30 וזה למה? למה? טורקיש איירליינס זה למה!!!!!! אבל הם היחידים שמפעילים קווים באופן תדיר אז אין ברירה אלא לקנות כרטיס טיסה אצלם.

טיסה ב04:50 משמע לילה בלי שינה, אתה נרדם במטוס, ישן כמו תינוק ואז חצי שעה לנחיתה הקברניט צורח להתכונן לנחיתה יאללה סבבה יש עוד חצי שעה אפשר לחזור לישון ואז הדיילת האחראית מחליטה לקחת פיקוד ומתחילה לצרוח את כל הפקודות בספר שחלילה לא תחזור לישון! ואם כבר חזרת לישון אז נכנסים לפעולה צבא הדיילים של המטוס ומתחילים לפקוד עליך: תיישר את גב במושב, תחגור חגורה, תפסיק לנחור ותפסיק לנשום! יאללה גמרתם עלי אבל אל דאגה הנקמה מתחילה להתבשל!

נוחת באיסטנבול בשעה 07:00 וצריך לשרוף 4 שעות עד לטיסת ההמשך ולכן מחליט ללכת ללאונג' של טורקיש לנוח קצת. החלטתי לנקום בדרך מקורית אך לא חכמה במיוחד כי מה לעשות שבטלה מובילה לשיעמום ושיעמום מוביל לחטא וככה יצא שהחלטתי לאתגר את מערכת הביוב הטורקית ע"י צריכת כל המזונות הבעיתיים שיש: 2 קפה שחור, מיץ עגבניות, קרטון חלב, חצי ליטר יוגורט ו-2 חטיפי חלבון. זה מה שצרכתי תוך 15 דקות ואוי הברוך!!!! את מה שקרה אחר כך אחסוך מכם, רק אומר שזה היה כל כך חמור שבשלב מסויים נרדמו לי הרגליים מישיבה מאומצת וכשקמתי פשוט נפלתי כמו קוביית דומינו ורק במזל הדלת בלמה אותי.

שעה לפני הבורדינג מאיסטנבול לפורטוגל שם פעמיי לגייט על מנת לוודא שאין בעיות, יש בידי תעודת לידה פורטוגלית ואישור אזרחות ממשלת פורטוגל ככה שאין שום סיבה לא לעלות אותי למטוס!!!!!!

אבל חוק לחוד והמסע שלי לחוד וכך יצא שדייל הקרקע הטורקי לא האמין למסמכים שבידי ורצה את אישור השגרירות הפורטוגלית להיותי אזרח ושוב מצאתי את עצמי מסתכל על המטוס ממריא כשאני נמצא בטרמינל עם דמעות בעיניים ועצבים רופפים. זה הזמן לתת טיפ לכל מי שמתכוון לטוס לפורטוגל לקבל את הדרכון. אל תטוסו דרך טורקיה למה הם לא יעלו אתכם למטוס בלי דרכון או ת.ז פורטוגלי, טוסו רק דרך מדינה אירופאית.

מפה לשם אני מצלצל לאסף מבעלי חברת "לאהוב את פורטוגל" לעדכן אותו שזומברתי עד העצם ולא אגיע לפורטוגל. בהברקה של שנייה הוא אמר לי לקנות כרטיס לגרמניה מייד ומשם לבוא לפורטוגל. מייד קניתי כרטיס לברלין ואחרי שבע שעות מצאתי את עצמי במלון האהוב עלי ביותר ה- 25HOURS HOTEL מותש אך מרוצה.

בבוקר של יום רביעי נסעתי לשדה התעופה בברלין ומשם נתנו לי לעלות לטיסה לליסבון וככה יצא שמסע של 7 שעות נמשך יותר מ 36 שעות אבל סוף טוב הכל טוב ואסף אסף ( אסף אסף... מצחיק נכון? ) אותי מהשדה בליסבון וישר נסענו למשרד הפנים להנפיק ת.ז ודרכון וככה יצא שהאיש סופרמן הזה מקושר כל כך במשרד הפנים שתוך שעה סיימנו עם כל הבירוקרטיה וקיבלתי אישור שמחר יום חמישי בשעה 18:00 אוכל לאסוף את הדרכון ת.ז החדשים שלי.

אסף הקפיץ אותי למלון שלי ואני יכולתי סוף סוף להתפרק ולהתרפק בכיף ולהנות ממזג אוויר מושלם ומאווירת סוף קורס.

אחרי מקלחת ומנוחה קצרה שאלתי בקבלה להמלצה על מסעדה פורטגלית מקומית טובה ואצתי רצתי לנסות את המטבח המקומי. המסעדה שנבחרה הייתה Solar dos nunes שלפי התעודות על הקיר זכתה בכוכבי מישלן לשנת 2017-2020 היידה למה לא.. רק התיישבתי ומלצר חביב מילא את השולחן במזטים של זיתים, לחם, פלפלים קלויים, חמאה, ותמנונים מומלחים. אני לא ממש בררן באוכל למעט סוכר, בני אדם וקליפות של ביצים אני אוכל או מוכן לנסות כמעט הכל, וכך יצא שניסיתי את התמנון המומלח ומה אגיד ומה אומר. יצא לכם לאכול פעם תחת של דורבן? גם לי לא אבל הטעם של התמנון הרגיש לי כמו תחת של דורבן! בהתחשב בעובדה שהפורטוגלים אמורים להתמחות במאכלי ים + מסעדת מישלן זה היה ממש מביך להגיש דבר כזה לסועד באמת. סיימתי את הארוחה עם דג קוד וירקות מאודים וחזרתי לחדר לשנת לילה נעימה.

בוקר של יום חמישי ואסף מסמס לי שהוא אוסף עבורי את התעודות ויבוא למלון להביא לי ואני הרגשתי חובה אמיתית להודות לו אז הזמנתי אותו לארוחת ערב וביקשתי שיקח אותנו למסעדת בשרים הכי טובה שהוא מכיר, וכך היה. נפגשנו במסעדה Atalho real והזמנו כל אחד 400 גרם של פילה מיניון לצד סלט ירקות וצ'יפס ומה אגיד ומה אומר, בשר כזה לא אכלתי בחיים בכל מסעותיי בעולם וואו פשוט וואו. זה הרגיש כאילו אלוהים גידל את הפרה שממנה הכינו את המנה פשוט קונצרט בפה מה שהתחולל לי! ויחד עם ליטר בירה שכל אחד פירק ולקינוח אספרסו אסף הוציא את התעודות ובטקס מרגש העניק לי אותן ובא לציון גואל. כל הארוחה המטורפת הזו שבארץ בקלות הייתה עולה 500-600 שקל עלתה לי בסה"כ 75 יורו לא כולל טיפ והנה עוד דבר מדהים בפורטוגל, האוכל טעים וזול בטירוף ובכלל המחייה שם יחסית זולה ואיזה כיף שגיליתי יעד חדש ואני כבר לא יכול לחכות לטוס עם ירדן לחופשה שם.

לסיכום על ליסבון:
עיר יפהפייה וכיפית עם מלא בתי קפה פינתיים ומוסיקת רחוב, מזג אוויר מושלם 25 מעלות וחוף ים מדהים.
עיר זולה עם מלא חנויות שוות לעשות שופינג ואין ספק שאני אחזור לבקר בעיר בהקדם.

זהו, אז עכשיו אני בדרך לגפן, לני וירדנה שלי ואני כל כך מתגעגע שזה כואב לי בעצמות.

אני עומרי שלום נצר למשפחת אצולה טריפוליטאית שכל חיי צחקתי על אמא שלי שחוץ ממפרום שום דבר טוב לא יצא מהטריפוליטאים אוכל את הכובע ומודה שהנה יצא ממפרום מתוק ובזכותם קיבלתי דרכון אירופאי.

אז מה חשבתם?

שתפו איתי

תגובות

Comments 3

  1. חייאתי תמיד ידעתי שהצד הטריפוליטאי שלך יותר חזק מהצד הרומני(אבא אל תעלב)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *