הטור של עומריקו: אורח חיים בריא

הטור של עומריקו: אורח חיים בריא

עזבו את ה"איך", בואו תבינו למה.

אתה לא תצליח לעמוד בזה, אתה קיצוני מידי, בשביל מה זה טוב? מה זה נותן לך? אתה בלתי נסבל, אי אפשר לאכול על ידך, אתה מוריד את החשק לחיות.... אילו רק חלק מהתגובות שקיבלתי בשנים האחרונות בעקבות השינוי שביצעתי באורח החיים שלי ומה אני אגיד? אני מת על זה!!!!!

עכשיו נחזור להתחלה! כל חיי עסקתי בספורט, בין אם זה בגיל 6 שהוריי רשמו אותי לחוג התעמלות קרקע וכשהבינו שאני מכור לכדורגל רשמו אותי כעבור שנה לחוג בנהריה וככה הגעתי ברגעי השיא שלי להיות שחקן כדורגל מקצועי בהפועל חיפה ועד לאותה פציעה נוראית בברך ( קרע מלא של הרצועה הצולבת הקדמית) שממנה לא הצלחתי להתאושש ופה נגמר חלום ילדות שלי להיות כדורגלן.
מהר מאד הבנתי שאני רוצה להתעסק בספורט, לחיות ספורט ולעשות ספורט גם לאחר הקריירה הקצרה ככדורגלן ולכן בגיל 21 החלטתי ללכת ללמוד ולהיות מאמן כושר ומייד אחרי הוצאת התעודה בוינגייט המשכתי להכשרת מצילים ואני גם מחזיק בתעודת מציל ואפילו הצלתי ילד בן 3 שקפץ לבריכה ללא מצופים ורגע לפני ששקע שלפתי אותו מהמים ומסרתי לאביו שעמד קפוא על שפת הבריכה ולא היה יכול לזוז (זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, ביום חורף בבנייין מגורים בהרצליה פיתוח בלבוש מלא, טרנינג, סווטשירט ונעלים קפצתי מקצה הבריכה ובטירוף שחיתי להוציא את הילד שעוד רגע טבע).

אז עכשיו אחרי שהבנתם את הרקע שלי בואו נדבר על התכל'ס!

קוביות בבטן!

בחיים, אבל בחיים לא יצאו לי הקוביות בבטן! גם כשהייתי כדורגלן מקצוען וגם כמדריך חדר כושר שבילה שעות במכון לא יצאו לי הקוביות ואוי לתסכול שחשתי!! לא משנה כמה תרגילי בטן עשיתי כלום לא עזר והשישייה לא יצאה, אז עוד לא הבנתי את חשיבות התזונה בכל הסיפור.. (אתייחס לזה מייד)

משבר

2014 הייתה השנה ששינתה את חיי, משבר עסקי כבד מאד ריסק אותי אחרי שנים של פריחה עסקית כללית ולא ראיתי את האור (אולי אכתוב על זה טור, זה נושא רגיש מידי), כל כך עמוק בייאוש הייתי, שהמחשבה של לסיים עם הכל ולהפסיק את הכאב אשכרה חלפה בראשי... אין ספק שזו הייתה נקודת השפל בחיי.

שנת 2016- 89 קילו עם 27% שומן

שנתיים הייתי שרוי בדיכאון וייאוש עד שלא יכולתי לסבול את עצמי יותר והייתי חייב לעשות משהו כדי לצאת מזה ומה הדרך הטובה ביותר והמוכרת ביותר שאוכל לעשות בשביל לצאת מהמשבר? בדיוק! ספורט. והרבה ספורט!!!!
חזרתי להתחלה, לשורשים, למקום המוכר והטוב שאני מרגיש כמו בו כמו דג במים. באותו הזמן הרגשתי נורא ונראיתי עוד יותר נורא( לפחות בעיניי ) ושטחי עד כמה שזה ישמע ידעתי שכל עוד אני לא אסתכל במראה ואוהב את מה שאני רואה אני לא אוכל לצאת לדרך חדשה אז התחלתי להתאמן... ההתחלה כמו כל התחלה היא תמיד קשה, למרות הידע שיש לי לא היה שום סינכרון בין הגוף לנפש ולאורח חיים בריא (אז עוד לא הבנתי את זה) אז פשוט התחלתי להתאמן וחשבתי שהתוצאות יבואו במהרה טעיתי! נכון שהתחלתי לראות תוצאות אבל זה לא היה זה, זה לא היה מה שהייתי צריך בשביל לצאת מהמשבר ולהתחיל לפרוח שוב אז התחלתי בשלל דיאטות שאמא שלי כבר התייאשה ממני כי לא ידעה מה להכין לי לארוחת שישי.
שנתחיל? התחלתי בצמחונות, עברתי לטבעונות, משם לקיצוניות של דיאטת פלאו והמשכתי לדיאטת נטולת פחמימות וחזרתי לצמחונות שוב. כלום אבל כלום לא עזר עד שהסתובבה לי הקופסא והחלטתי שזהו ימות העולם אני נגמל מסוכר מוסף וזה מה שיוציא לי את השישייה הארורה הזו שתמיד הסתתרה מתחת לשכבת השומן הזו בבטן. תקשיבו ותקשיבו לי טוב... אם אי פעם חשבתי שעברתי דברים קשים בחיי התבדתי! גמילה מסוכר הייתה החוויה הכי מאתגרת, קשה, ומשנה חיים שעברתי (עד לטיפולים ולרגע לידת התאומים). בשביל אחד כמוני שהיה צרכן כפייתי של סוכר ותעיד על זה אשתי שתזכה לשנים ארוכות על מה שהייתה צריכה לסבול- איך הייתי קם בלילה ומחסל צנצנת שוקולד של 400 גרם עם כפית וחוזר לישון. להפסיק בבת אחת כל צריכה של סוכר הייתה בגדר פנטזיה אבל ידעתי שאין לי ברירה. מי שקרא את הטור הראשון לי כבר יודע שברגע שאומרים לי שאני לא מסוגל לעשות משהו אני מתחרפן ואעשה את זה גם אם צריך לעשות שמיניות באוויר וכך היה. כשחבריי וירדן אמרו לי שאני לא אעמוד בזה אני חיככתי בידיי ואמרתי לעצמי בלב חכו ותראו נבלות אוכלי אדם חסרי אמונה שכמותכם אני אוכיח לכם!

60 ימים

זה הזמן שלקח לי להבין שעשיתי את זה. 60 ימים שבהם המוח נלחם בנפש והשדים שרצו לי בראש. 60 ימים של קריז אחד גדול שלא נותן מרגוע ואתה מתחיל להרגיש שאתה מאבד כל צלם אנוש, ימים שהראש כל כך כואב וצורח לך עם מגפון תביא לי סוכר ועכשיו שאתה שוקל לקחת מזרק ולהזריק לך ישר לתוך העין מנה של גלוקוז טהור רק בשביל שזה יפסק. שלא תבינו לא נכון, גם לאחר אותם 60 ימים עדיין היה חשק למתוק אבל הרבה הרבה פחות לא משהו שלא יכולתי להתמודד איתו. ועם חלוף כאבי הראש והקריז התוצאות לא איחרו לבוא והופה ניצנים של שישייה החלו להופיע ומה אגיד ומה אומר התחלתי לראות את האור שבקצה המנהרה ואז החל המסע המופלא שלי שנמשך עד היום ואני מקווה שלא יפסק. מסע של חקר, למידה ומתיחת הגבול הפיזי והמנטלי שלי למחוזות שלא חשבתי שאגיע.
מעבר לאי צריכת סוכר קיבלתי מתנה אחרת שהיא המתנה האמיתית בכל הסיפור הזה. גיליתי שאני מסוגל להכל! שאין דבר שבאמת יכול לעמוד בפנינו אם אנחנו רק רוצים אותו מספיק. גיליתי על עצמי שאני חזק בצורה יוצאת דופן בפן המנטלי נפשי והיום כל כך קל לי להתמודד עם משברים. הבנתי שברגע שעמדתי בהבטחה ולא נשברתי בדרך ומבחינתי חציתי את הרוביקון אין גבול לדברים שאוכל להשיג בחיים, הכל זה עניין של כח רצון. כשראיתי ממש שינוי מהותי בגוף שלי (השישייה הפכה פתאום לשמינייה) חזר לי החיוך לפנים והרצון לטרוף את העולם. חזרתי לעולם העסקים איש שונה עם תובנות על עצמי והתחלתי מאפס וגם פה התוצאות לא איחרו לבוא.
היום אני כבר 4 שנים שלא נוגע בסוכר מוסף וקמח לבן ( הסוכר היחיד שאני מקבל מגיע מפירות, דבש ואורז וכדומה), מתאמן 6-7 פעמים בשבוע, אוכל בריא ומאמן את הנפש כל יום ללא הפסקה. תשאלו את ירדן למה אני מקשיב שאנחנו נוסעים באוטו או כשאני יוצא לריצה.. התשובה, לא למוסיקה!! הפלייליסט שלי מורכב מנאומי מוטיבציה והרצאות של אנשים שהצליחו בחיים ועשו דברים גדולים זה הדרייב שלי בספורט ובחיים בכלל. מעבר לאימונים פיזיים אני מאמן גם את הנפש, עושה 10 דקות ביום מדיטציה, קורא המון המון ספרים על העצמה אישית וסיפורי הצלחה של אנשים שהיו במצבי בתחתית והרימו את עצמם לגבהים. אני גם מלווה אנשים שרוצים וזקוקים לשינוי בחייהם ועושה את זה באהבה גדולה. אני מאמין שעל מנת לעזור למישהו אתה חייב היית להיות במצב שלו, על מנת להבין את התחושות ואת מה שהוא עובר. אני חושב שזו המתנה האמיתית שלי.. לעזור לאחר בזכות הכלים שרכשתי במסע הזה שעברתי. התחלתי לאחרונה את לימודי תזונת הספורט בוינגייט על מנת להתמקצע ולשנות חיים של כמה שיותר אנשים שחפצים בזה ובקרוב אקים את הבייבי החדש שלנו שיהווה מקום שיתן מענה מקיף של תזונה, כושר ואורח חיים למי שרוצה לשנות את חייו.

אני בן 37 היום 1.86 מטר, 85 ק"ג עם 7% שומן. פיצחתי את השיטה עבורי להשגת גוף בריא ונפש בריאה.
הנה למשל ארוחת צהריים קלאסית. מי שאמר שאוכל בריא לא טעים?

אני עומרי שלום בן לאורה ויוסי שלום, בעל לירדן הראל שלום, אבא ללני וגפן שלום בני שלושה חודשים, רוצה לומר לכם שאם אני שהייתי בקרקעית של הביוב ויצאתי משם כל אחד יכול. זה הכל מתחיל ונגמר בראש!!!

אז מה חשבתם?

שתפו איתי

תגובות

Comments 27

  1. עומרי אתה מדהים וקסם של בחור!!!
    ירדן זכתה ואתם זוג מושלם.
    רק בריאות ונחת כל החיים אמן!

  2. נשארתי ספיצ'לס, בחיי ! שאפו ענקי ! מתחברת לכל אות ומילה…עברתי משהו דומה אבל קצת (הרבה) אחרת והמסע האישי שלי עדיין נמשך…אתה פשוט השראה ותודה עליך ?

  3. נהנתי לקרוא!! מאוד מתחברת לנושא התזונה הבריאה וגם אני ניסיתי הכול והקוביות עדיין לא יצאו 🙂
    אשמח לקבל המלצות על ספרים שנהנת לקרוא להעצמה אישית.
    מחכה לטור הבא.
    בהצלחה!

  4. הי עומרי, בלוג מדהים ומעורר השראה.
    שמי מור, בת 25.
    הייתה תקופה בא הייתי בעודף משקל (לפני 9 שנים לערך), כיום אני שוקלת 53, אך מאוד רוצה להתחטב.
    אני דואגת להתאמן 5 פעמים בשבוע ואני נמצאת תמיד בגרעון קלורי.
    השאלה היא מתי לערך רואים תוצאות?
    מה אופי האימון הכי אפקטיבי?

  5. אשמח לשמוע עוד פרטים על הגמילה מסוכר , הבנתי שפירות זה בסדר , הכוונה כל סוכר שמוסיפים ? למשל יוגורט שיש בו סוכר מה לקטוז זה גם בסדר ?

  6. מקסים. למה? כי זה בא לגמרי מהלב, בלי פילטרים. ברור שיש מטרה ורצון מאחורי השיתוף אבל כזו אמת היא הדרך, היא הכלי. בהצלחה והלוואי וזה יעזור גם לי להיפטר מהסם הזה, סוכר. אמשיך לעקוב:)

  7. מעורר השראה,אנסה גם.אני פעם הייתי ספורטאי היום בגלל כל מיני תירוצים הגעתי למשקל של 130.בן 44 הפסקתי לעשן כבר 3 שנים ופיציתי עם אוכל וסוכר בעיקר.

  8. אהבתי מאוד. אפשר שהוא גם אגיד ממה הוא נמנע מלאכול ומה הוא אוכל ביום יום? יותר לפרט מה התפריט היומי שלו מכיל

  9. עומרי, איזה מהמם כתבת! מכל הלב!!! עכשיו אולי עזרתך…שאלה, מהיכן באה המוטיבציה לשינוי? מהמשבר? אני רוצה לחזור לספורט ולא מצליחה… סוכר לבן הורד מהקפה בבוקר, אבל על הקורנפלקס עם מעדן בבוקר קצת קשה לי לוותר… וזה כם מחזיק אותי יד לארוחת הצהריים. מה עושים לפני אימון? מה מומלץ אחרי אימון?

  10. טור מדהים ! ואיזה כייף שהצלחת ! התחלתי אני בעצמי תהליך גם (אומנם עבר רק יום אחד) אבל גם מכורה למתוק .
    אשמח לדעת איזה ספר ופודקאסט יש על מוטיבציה . ממש חיפשתי אבל לא מצאתי המלצות . תודה רבה 🙂

  11. אני בדיוק בתחילת שינוי…. באת לי ממש בזמן
    אתה יכול לתת המלצות לפודקסטים טובים שאתה שומע? מחפשת גם לשמוע דברים ש
    נותנים מוטיבציה ומלמדים

  12. אוווווו ואוווו ואוווווו גדול. איזה כח רצון והתמדה. מעורר השראה.
    תענוג לקרוא את הטור, מחכה כבר לטור הבא.

  13. ואווווו.לא רציתי שיגמר בא לי לקרוא עוד ועוד.מדהים לראות שמאוחרי החזות הכל כך יפה ושרירית עומד גבר רגיש.בהצלחה בדרך חיים נותן בוסט של רצון לצעוד צעד ראשון לאותה מטרה

  14. מעניין מאוד, תודה.
    בתור סטלן, מזדהה עם ההרגשה שאני רוצה שינוי. מכור לג'וינטים.
    חולם כבר כמה שנים על ספורט. (בילדות הייתי אחלה ספורטאי)
    המפתח להצלחה זה התמדה, וזה משהו שאני לא מצליח להחזיק.. אני חושב שבשום תחום לצערי…

    ניר, בן 34..
    על פניו הכל פיקס..
    אבל אני יודע שאני בתחתית.. כמה שנים..

    מפחד להתחייב, מפחד להשתנות.

    תודה שנתת חומר למחשבה..

  15. עומרי, שאפו! הדרך שעברת מעוררת השראה.
    תוכל בבקשה לפרט קצת על הספרים להעצמה אישית שקראת ועל הסיפורים שעוררו אצלך השראה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *