הטור של עומריקו: משברים

הטור של עומריקו: משברים

זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה ישתחרר.

אם קראתם את הטור הקודם שלי אתם כבר יודעים שאני מאמין גדול במשברים ומעמיד את עצמי במשברים ומותח את עצמי עד קצה גבול היכולת על בסיס יומי. כשאני אומר משברים אני לא מתכוון למשברים מטלטלי חיים או קיצוניים אלא כאלה שההתמודדות איתם תחשל ותחזק אותי לקראת משבר גדול ועוצמתי, ככה שאהיה מוכן מנטלית ופיזית בצורה הטובה ביותר כי מה לעשות חברים יום יבוא וכולנו נתמודד עם משבר כזה או אחר שיגרום לנו להסתכל לשמיים ולשאול את ההוא או ההיא שם מה לעזאזל עשינו שזה מגיע לנו.

אתם יודעים על מה אני מדבר נכון... הכאב שמפלח את הלב ברגעים של חוסר אונים כי איבדנו הורה, נפרדנו מבן הזוג, התבשרנו על מחלה או הפסדנו את הכל בעסקים ואנחנו על סף תהום ולא רואים את האור ואלו רק חלק מהמקרים או דוגמאות ותאמינו לי הלוואי ולא היינו צריכים להתמודד עם שום דבר כזה בחיים ויכולנו לעבור חיים שלמים של נחת ופינה קולדה באיזה אי מדהים ונטול מגפות או לפחות בלי לטעום שוקולד בטעם תפוז. כאילו באמת?! יש אשכרה אנשים שמסתכלים על היצע השוקולדים בסופר ואומרים לעצמם: שוקולד לבן? איכס, חלב? יאק, קרמל מלוח? אווי לא, קרם אגוזים? גוועלד!! נו איפה זה בבקשה אלוהים איפה זה!!! הנהההההההה ישששששששששששששש שוקולד תפוז. מי אתם אנשים מוזרים שאוהבים שוקולד תפוז כאילו לא חסרות לנו צרות בחיים?? טוב סטיתי מהנושא, אז חברים אחרי הפתיחה הזו בואו נדבר על משברים וההתמודדות איתם ולמה נחוץ לחוות משברים בגיל צעיר ולא מבוגר.

משברים הם אבני הדרך להצלחה

כן כן מה ששמעתם או יותר נכון קראתם! יש פתגם שאני אוהב לומר לאנשים שאני מלווה שראיתי באיזו סדרה: אל תתנו למשבר טוב להתפספס!!!!

רוצים קצת צהוב ורכילות ממקור ראשון? אני וירדנה חווינו משברים בחיי הזוגיות, כן כן תתפלאו שגם לאנשים שנמצאים ב"אור הזרקורים" יש תקופות חרא בזוגיות וריבים וחילוקי דעות אבל המשבר הכי גדול שלנו זה שכמעט פירק הכל קרה ממש לאחרונה לפני שנה בערך. טיפולי פוריות הם לא דבר קל, אתה מתמודד עם המון לחץ והורמונים ואכזבות אבל דווקא בתהליך הזה היינו מאד קרובים ולא נתנו למצב להיכנס בינינו- זה דווקא חיבר בינינו מאד למרות הכל. מה שחירבן הכל הייתה דווקא התקופה שהייתה אמורה להיות המאושרת ביותר: תקופת ההיריון של הפונדקאית המדהימה שלנו. אני הייתי בשיא בניית העסק שלנו בברלין, טרוד ממליון דברים ולא מסוגל לקלוט שבעוד 9 חודשים אני הופך לאבא, לא רק שלא מסוגל לקלוט לא רוצה לקלוט כי אני באובססיה מטורפת להצליח ולהספיק ולא נותן לשום דבר להיכנס לי בתוכניות להשתלט על עולם הפיטנס ולהפוך למעצמה עולמית אחרי "התעמלות בוקר עם גלעד ינקלביץ". 

אז יצא מצב שירדן בארץ עם קריירה מטורפת, אני חי בברלין חצי מהזמן אובססיבי אך ורק לעסק ופונדקאית אחת מושלמת שנושאת את כל עולמנו בריחמה כשאני מגיע לארץ בערך רק לבדיקות ומנסה לתאם את החיים דרך הסקייפ כי כל אחד נמצא ביבשת אחרת. וכך יצא מצב בלתי נסבל של חוסר תקשורת טוטאלית ביני ובין אשתי שמנסה להחדיר לי לראש להתעורר על עצמי ומהר ואני רק נסגר והופך לאנטי כי מבחינתי כרגע צריך להספיק והעסק חשוב מהכל.

תחשבו מה זה לחיות לבד בברלין לנהל חיים עצמאיים ואז לחזור הביתה ולהתחיל להסביר את עצמי על כל דבר שאני עושה... סיטואציה שלא מתקבלת על הדעת מבחינתי ואני אטום לכל ביקורת או ניסיון לפתור את הבעיה כי בראש שלי- עד שהילדים לא נולדים אין צורך לשנות דבר. עד שיום אחד הכל התפוצץ וירדנה לקחה אותי לשיחה קשה ביותר והסבירה לי שככה אי אפשר להמשיך ואני צריך להתאפס על עצמי מהר אחרת הכל יהרס עוד לפני שהתחיל.

למזלי או בחוכמתי נתתי לעצמי שתי סטירות וכמו שהתמודדתי בעברי עם כל המשברים שפקדו אותי התחלתי בתהליך עם עצמי להכרת העובדות והסתכלות רק על החיובי ולא לתת לשלילי מקום להתפתח והתחלתי את תהליך החזרה לארץ באופן מבוקר. אחרי עבודה עצמית, מנטלית לא נתתי למשבר הזה להתפספס והעצמתי את עצמי והתכוננתי כראוי נפשית בעיקר לקראת בואם של טאליבן ודעא"ש והשאר אתם כבר יודעים...(ואם לא לכו תקראו את הטורים הקודמים שלי).

אז כמו שכתבתי בהתחלה כולנו ניפגש עם אובדן או משבר בשלב זה או אחר בחיינו ולכן עדיף שאם כבר זה פוקד אותנו אז כמה שיותר מוקדם. התמודדות עם משבר בגיל צעיר היא ההכנה הכי טובה להמשך החיים, התמודדות עם משבר בגיל צעיר כשעוד יש לנו אנרגיות וכוחות וכל החיים לפנינו לא משתווה להתמודדות בגילאים מתקדמים. רוב האנשים שאני מכיר שחוו משבר בגילאי ה 20-40 שלהם יצאו מחוזקים ומצליחנים לעומת אנשים שחוו משבר בגילאי ה 50-80 שלא הצליחו להתאושש ופשוט ויתרו על החיים. תנסו להתמודד עם משבר כשיש לכם משפחה, ילדים, התחייבויות זה לא דבר נעים ובטח שלא קל! אבל זה לא אומר שזה לא בלתי אפשרי וזו לא סיבה להרים ידיים ולוותר. משברים הם זמניים ותקופות קשות הן זמניות בלבד. אין משבר שנמשך לנצח ותבינו דבר אחד, זה לא המשבר שמעצב אותנו או קובע את חיינו אלא הדרך שבא אנו מתמודדים איתו! משברים תמיד יהיו, תתמודדו איתם אל תברחו מהם. להתמודד עם משבר זה לא כיף והכי קל להרים את הידיים ולוותר ולהאשים את העולם ואחותו במה שקרה לך אבל זה המיינד סט שלכם שיקבע מי תהיו בזכות המשבר ואל תשכחו ש:
1. תמיד יכול להיות גרוע יותר.
2. רק אתם תקבעו איך יראו שארית חייכם .
3. אף אחד לא יוציא אתכם מהמצב החרבנה שנקלעתם אליו.

בדיוק כך חברים! רק אתם תוציאו את עצמכם מהמצב שאתם נתונים בו וככל שתפנימו את זה מהר תצאו מהמשבר מהר! ברור שיהיו אנשים שירצו לעזור וינסו באמת לעזור אבל בסופו של דבר גם הם לא יוכלו לעזור כל הזמן העזרה היא זמנית והכוח לצאת לדרך חדשה ולא להיכנע לתכתיבים שהעולם הכתיב הוא שלנו בלבד.

חברים, בן הזוג נפרד מכם? איבדתם הורה או דמות חשובה בחייכם? חליתם? איבדתם את כל ההון שלכם? כן ברור שכרגע אתם חושבים שסוף העולם הגיע, אבל זה לא כך באמת. החיים יפים אם לא תוותרו עליהם. תניעו את עצמכם קדימה בעזרת הידיעה שיש מישהו שצריך לראות אתכם מצליחנים ומאושרים.

בן זוג שעזב? תוכיחו להם שאתם לא זקוקים או תלויים בהם יותר ואתם מצליחים בזכות עצמכם. תנו להם לאכול את הכובע בכך שיראו שאת המשכתם הלאה וזה רק עוד מכה קלה בכנף.

איבדתם מישהו חשוב בחייכם? תזכרו שהם מסתכלים עליכם מלמעלה בגאווה וגאים במי שאתם ורוצים לראות אתכם מאושרים, תעשו הכל בשביל להסב להם אושר גם אם הם לא איתכם פה, האם זו לא סיבה מספיק טובה לטרוף את העולם?

חליתם? קודם כל אאחל לכם החלמה מהירה ובעזרת השם תעברו את המשבר הזה חזקים מתמיד. דבר שני אולי זה סימן להתחיל לחיות סוף סוף, להגשים את הפנטזיות שלכם , לכו תקיפו את העולם בטיול מטורף אל תחכו לימים טובים יותר!! אם המחלה היא לא שעון מעורר שלכם אני לא יודע מה יכול לעורר אתכם עוד.

הפסדתם את כל ההון שלכם? זה כואב אוווו תאמינו לי שאני יודע כמה זה כואב אבל זה לא סוף העולם, הרווחתם בעבר ואתם תרוויחו שוב! אל תפחדו לעשות צעדים עסקיים וברור שתהיו זהירים יותר אבל כבר הוכחתם לעצמכם שאתם חושבים מחוץ לקופסא ויש לכם מעוף. אני הפסדתי את כל ההון שלנו ואפילו יותר וברור שזה ערער אותי אבל זה לא עצר אותי להמשיך ליזום ולשאוף גבוה ולאט לאט חזרתי לעשייה ורווחים כי מבחינתי אין דרך אחרת.

הנה עצה בחינם שיש לי לכם שעזרה לי בחיים לצאת ממצבים קשים. תקיפו את עצמכם באנשים שיעשו אתכם טובים יותר, אל תהססו לנתק קשרים עם אנשים שלא מדרבנים אתכם, מורידים אתכם או לא מפרגנים לכם. בשעת משבר אתם תצטרכו את כל העזרה האפשרית וחשוב שהאנשים שיקיפו אתכם באמת יאהבו וירצו לראות אתכם שוב חזקים ומאושרים. נכון שבסופו של דבר הכל תלוי בנו אבל לא יזיק לקבל תמיכה אמיתית מאנשים טובים שאנו סומכים עליהם.

אל תתנו למשבר לנצח אתכם, החיים מדהימים למי שלא מוכן לוותר ותזכרו שכל תקופה קשה נגמרת בסופו של דבר והאור נמצא ממש מולכם. יש לנו שתי אפשרויות: האחת להרים ידיים, להיות ממורמרים ולתת לחיים להתבזבז ולחכות לנס שלמישהו יהיה מספיק אכפת מכם כדי להוציא אתכם מהמצב שאתם נתונים בו או פאקינג להתחיל להילחם, להתמודד עם הקושי ולנצח אותו ולצאת מהצד השני חזקים מאי פעם, ועם רעב להוכיח לכולם מאיפה משתין הדג.

אני עומרי עמוס שלום חוויתי יותר משברים מהצלחות וניצחתי כל פעם מחדש, מפציר בכם לא לוותר אף פעם כי מהמקום שאני נמצא בו היום רואים את הנופים הכי יפים שיש רק בגלל שהחלטתי לא לוותר.

אז מה חשבתם?

שתפו איתי

תגובות

Comments 22

  1. אתם פשוט זוג מדהים, כל כך כיף לקרוא מה שאתם כותבים כי זה באמת מהלב ומהחיים האישיים.
    נורא התחברתי לטור הזה של משברים, כי חוויותי כאלו בעצמי מגיל נורא צעיר (מוות של הורים, טיפולי פוריות, הפלות🙄) ואף פעם לא נתתי לעצמי (והרבה בזכות בעלי🙌) ליפול, כן נשברתי, כן בכיתי, כן צעקתי וכן לקחתי עזרה מקצועית אבל תמיד נחתתי על הרגליים ואני ובעלי הבטנו קדימה חדורי מטרה ומלאי אמונה וב"ה אנחנו חובקים גם נסיכה מהממת ב"ה🙌🙌🙌
    אני דוגלת במשפט- מה שצריך להיות שלנו יהיה שלנו לא משנה באיזו דרך🙏🙏🙏
    מאחלת לכם שפע של בריאות והמון רגעי אושר אמן🙏

  2. מרתק ומעצים. ממש.
    לא כל אחד יכול לדבר ככה מבפנים. מהמעיים. ראוי להערכה.
    הלוואי שמעתה תחוו רק דברים טובים. כי מגיע לכם כל הטוב. באהבה. לילי

  3. אתה מדהים ,אני בתקופה שאני מחיקה את עצמי לא ליפול ולוותר על מה שאני כל כך רוצה
    הצלחת לחזק אותי מעט
    תודה

  4. וואו…
    כל מילה בסלע… וכמה צודק.❤
    אתם פשוט זוג מהמם!!
    מאחלת לכם המון אושר, אהבה לנצח, בריאות וכמובן נחת מלני וגפן המהממים..😘😘

  5. עומרי אתה מקסים אשמח להתייחסות קצת אחרת לדוגמא שאני מתמוודת אתה
    הבן שלי (היום בן 16)נפל על חוליה צווארית בעמוד השדרה בתאונה לפני שנתיין ונותר משותק פלג גוף תחתון. נכון שברוך השם הוא כבר לא מונשם ( היה במשך חצי שנה) ומזיז את ידיו (ללא יכולת להניע אצבעות ידיים ובכלל לא כל הפלג גוף התחתון) ואני בהודיה על מה שיש ויש לי ילד…. אבל לא מצליחה לצאת מהשבר מהאובדן …. איך יוצאים מהאובדן? מהדיכאון? מהאשמה? מהחוסר אונים? רוצה ככ שיתרפא שיצא מזה….. מנסים לבדוק ואין מענה מלבד הסתגלות למצב…. ואני מסתגרת ושוקעת…. רוצה ככ ליישם מה שכתבת….קשה.
    אודה שישאר אישי ללא פרסום. משהו בדבריך נגע בי…..תודה

  6. ילד שלנו גאים בך ובטוחים שהשם יוביל אותך לדרכים הכי טובות עבורך תעשה ותצליח💙💛

  7. אתה כותב יפה ,והכי חשוב בכנות ואוטנתיות וזה מה שאנשים מחפשים ,שלכולם יש אתגרים בעיות ומצוקות גם ליפים ולמפורסמים, ומכל משבר מתרוממים .

  8. בגדול אתה צודק מאד! בכל מה שאתה אומר. אבל- וחייבת לשתף אותך . אני בת 43.8 ואני ובעלי עוברים כבר כמעט שנה טיפולי פוריות לילד שלישי. ואתה יודע כמה זה קשה. אלוהים ישמור . ממש. אז קשה כל כך כשאנחנו בתהליך , לנסות לראות את האור , כשלא יודעים מה יהיה בעתיד. והרצון שלנו ככ גדול. קשה מאד מאד לא להישבר. בטוחה שגם אתם יודעים את זה.
    אבל איך מצליחים להלחם, לא להשבר ולהתמודד עם הקושי כשמשהו לא מצליח??

  9. ואו אני בדרך כלל לא עושה את זה (מגיבה לאנשים שאני לא מכירה) אבל הסיפור שלך של ירדן נגע בי , שמחתי בשמחתכם והזלתי דמעה בכאבכם, תודה על הכנות והאומץ לשתף בהתמודדות גם בטוב וגם ברע.

  10. מרגש!
    תודה על השיתוף!
    מאחלת לך שתמיד תמשיך לראות נופים יפים,גם בקושי..
    תודה רבה 💜

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *