להסתכל לפחד בעיניים

מאת: שנטל פוקס

לכל אחד מאתנו יש איזשהו חלום או רצון לעשות משהו שתמיד ריצד לנו במחשבות, אבל הרבה פעמים אנחנו מונעים מעצמנו לעשות משהו לגביו. כי אז עולות השאלות המפורסמות: מה אם? מה נעשה עם הילדים? איך המנהל יגיב? מה בני הזוג יחשבו? איך ההורים יקבלו אותנו? מה יגידו השכנים? איך נעשה מזה כסף? ועוד הרבה נוסחים שכאלה.

לפעמים אנחנו חושבים יותר מידי על איך אפשר לגרום לזה לקרות עד שאנחנו יוצרים תסריט הוליוודי בראש שלנו על העתיד, של איך דברים עלולים להתרחש, תוך כדי הלב שלנו דופק חזק ,הפחד עולה וישר אנחנו מוותרים על התענוג. המוח שלנו יודע לייצר מראות מזוויעים מדומיינים לחלוטין ומבריח אותנו מלעשות גם את הצעד הכי קטן כלפי מה שאנחנו רוצים. חשוב לזכור שזה רק בדמיוננו ושיש לנו את השליטה על הדמיון שלנו ולא לאף אחד אחר. חשוב שנסתכל לפחד בעיניים ונבין שהמוח שלנו בעצם ממציא אותו וכבר הידיעה הזו יכולה להרגיע אותנו.

אנחנו צריכים להבין שהדבר היחיד שקורה באמת זה ההווה, ואם אנחנו רוצים להניע דברים בחיים שלנו, אנחנו צריכים להבין מה כאן ועכשיו עוצר בעדנו ומה אנחנו יכולים לעשות לגביי זה כעת, מה הפתרונות שמוצעים לנו ומי יכול לעזור לנו? אי אפשר להתמודד עם העתיד כי הוא עדיין לא קרה, אבל ההווה הוא חלק בלתי נפרד מאיך שהעתיד שלנו יראה, והעשייה יכולה להתבצע כבר עכשיו.

להרבה אנשים קל יותר באזור הנוחות, הרבה יותר נעים שם והסיכויים לקשיים שואפים לאפס כי זה המוכר והידוע. יותר קל לא לעשות פעולות, ולתרץ תירוצים למה לא במקום להבין איך כן. הרבה יותר קל להישאב לעבודה שעובדים בה כבר שנים מאשר לנסות תחומים אחרים ובטח מלעשות תפנית חדה. הרבה יותר קל לבזבז את הזמן מול סדרות במקום להשקיע את הזמן במשהו שיכול לפתח אותנו, הרבה יותר קל לדאוג לאחרים ופשוט לשכוח את עצמנו מאחור.

בחיי נחשפתי לאנשים מדהימים, שמצליחים לנהל קריירה מרשימה, לגדל ילדים, לקיים זוגיות מהממת, ללמוד תוך כדי, לתחזק בית, להתנדב ופשוט למצוא זמן. עד שלא ראיתי את זה מוכח לי מול העיניים לא האמנתי שזה באמת אפשרי. והיום זה מדרבן אותי, מדרבן אותי לאתר את העוצמות שבתוכי ולנצל את הזמן שהוא הדבר הכי יקר בעולם. הרי אנחנו לא פה לנצח, נכון?

אנחנו הרבה פעמים רוצים לחכות לזמן המתאים, אחרי שהילדים יגדלו, אחרי שנשפץ את הבית, אחרי שנסיים את הפרויקט, אחרי החגים!! קל לדחות את מה שהלב מבקש, כי מרוץ החיים כל כך מאתגר ועמוס שלא מצליחים לראות את האור בקצה המנהרה. אך אנחנו שוכחים דבר חשוב, שאנחנו יוצרים את החיים, אנחנו אחראים על התסריט ההוליוודי של חיינו, אנחנו חזקים יותר מהחיים ואנחנו יכולים לקחת אחריות על עצמנו.

במקום להאשים את הממשלה במצב שלנו, במקום להאשים את האקס במצב הזוגי שאנחנו נמצאים או לא נמצאים בו היום, במקום להאשים את ההורים באיך שהתחנכנו, אנחנו יכולים לצאת מהקורבנות ולקחת את המושכות בידיים, להתחיל להיות המנהיגים של חיינו.

נכון, זה לא פשוט, זה אפילו מאתגר, אך מה שיותר קשה זה להשאיר את הנפש שלנו במצב שהיא חנוקה ולא מסופקת, במצב שבו אנחנו יודעים שאנחנו יכולים יותר אבל אנחנו לא עושים עם זה כלום. להיכנע למצב של התפשרות ובינוניות במקום לעוף גבוה ולאפשר לעצמנו לחיות בצבעוניות ועוצמה.

תחשבו על זה רגע, למה אנחנו מעריכים אנשים שהתחילו מכלום והגיעו רחוק, למה אנחנו מעריכים אנשים שעושים דברים גדולים, שעומדים מול במות ענקיות, שיוזמים פרויקטים מטורפים, שעושים צעדים ענקיים כמו לעבור לגור בחו"ל או בעיר אחרת, שמתחילים תואר בגיל מאוחר, שמקימים עמותות וכו', כי אנחנו יודעים שזה דרש מהם הרבה תעוזה ואומץ.

אני מאחלת לכולנו למצוא את התעוזה והאומץ בתוכנו, ולא אנחנו לא צריכים להיות ביונסה ולעמוד על במה מול אלפיי אנשים, אבל אנחנו כן יכולים להתחיל מצעד אחד כבר עכשיו אל עבר חלומות שמהדהדים לנו עמוק בנשמה. הגיע הזמן להקשיב ללב, הגיע הזמן להגשים והגיע הזמן לבצע.

צילום: ורד פרקש

שנטל פוקס

About שנטל פוקס

קוראים לי שנטל פוקס והכינוי שלי הוא שנטי. אני בת 29, אני מחוברת לעולם ההתפתחות האישית ולאופנה. אוהבת את החיים וכותבת הרבה מהתובנות שלי עליהם, גם על החלקים שאני פחות אוהבת. אני כאן כדי לחלוק רגעים ומחשבות מעניינים במטרה שיתנו השראה.