חישוב מסלול מחדש

מאת: שנטל פוקס

את יושבת שם בארוחת החג, את חושבת שהתחמקת כבר מההערות על כך שאת הרווקה היחידה מבין הנכדים הגדולים ואז רגע לפני הקינוח מגיעה הרמת הכוסית. התחילו באיחולי בריאות טובה, המשיכו להצלחות מרובות כרימון, בשלב הזה הלב שלך כבר פועם חזק כי את יודעת שאין מצב שהם יוותרו לך…"זיווג הגון!" סבא צועק, כולם מסתובבים אלייך ואומרים איזו ברכה אישית בסגנון "מתחת לחופה עוד השנה!", הרגשת שבא לך לשפוך את כוס היין האדום על החולצה הלבנה שלך רק כדי שיהיה לך תירוץ לקום מהשולחן, אבל לא, נשארת שם, עם חיוך מזויף ואמרת "אמן!".

באותו הרגע, התבוננתי בכולם שותים את היין, מצחקקים ונהנים, והתחלתי לתהות ביני לבין עצמי, איך הגעתי למצב שאני בת 29, רווקה בלי ניסיון פורה בזוגיות, עדיין גרה בבית של ההורים, ורק לא מזמן מצאתי עבודה של גדולים בזמן שחברי הטובים מתחתנים ומביאים ילדים לעולם מכל עבר. מה עשיתי לא נכון?!

בגיל 25 נכנסתי לדיכאון, חזרתי ממגורים של כשנתיים בניו יורק הגדולה הישר לבית הוריי ברחובות הקטנטנה, הדיסוננס היה עבורי קיצוני מידי ומפה לשם איבדתי כל עניין במה שקורה סביבי. זאת הייתה תקופה קשה שבה חצי שנה של מיגרנות בלתי פוסקות היו החברות הכי טובות שלי. כולם ייעצו לי מה נכון לי לעשות וככל שקיבלתי יותר עצות הלכתי יותר לאיבוד. ואז שמעתי הרצאה ששינתה לי את החיים.

בהרצאה, בחור אמריקאי, לבוש בחליפה יפה ובעל שיניים לבנות ומבריקות, התחיל לדבר על חשיבה חיובית, אני כמובן הייתי מאד רחוקה מזה, אז עיקמתי את הפרצוף ובכל זאת המשכתי לצפות, כנראה שהיה בי חלק שלא רצה לדפדף.

הוא דיבר על כך שהעולם גדול, ושהזדמנויות יש מכל עבר אם רק נחליט לאתר אותן. על כך שכשאנחנו מדברים לעצמינו באופן שלילי אנחנו נחלשים פיזית ומנטלית ועלולים להיגרר ללופים שלא נצא מהם. זו הייתה הנקודה שנגעה בי, הייתי בלופ כל כך רע שלא ראיתי איך אני יוצאת ממנו, כל היום מחשבות הטרידו אותי, הלקאתי את עצמי ולא הצלחתי לראות שום דבר טוב בעולם, בחיים ובעצמי. לאחר ההרצאה הבנתי כמה חבל להיסחב עם התחושות האלו ולבזבז ככה יום ועוד יום, החיים קצרים. החלטתי לפרוש מהאוניברסיטה, מתואר שלא אהבתי. וממש באותו היום נרשמתי ללימודי סטיילינג שתמיד היו חלום רחוק עבורי, קניתי מצלמה איכותית ומשובחת אחרי הרבה זמן שרציתי והרגשתי פתאום כמה כיף זה לפעול מתוך תשוקה לשאיפות האמיתיות שלי.

משם דברים התחילו לזרום לי, בהמשך למדתי קאוצ'ינג ואז NLP שזו שיטה שעובדת על שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה. למדתי כל מה שרציתי כאילו מחר זה היום האחרון בחיי, בעקבות כך מלא דלתות נפתחו בפניי. התחלתי לאמן, לכתוב, לצלם, להלביש בנות שהרגישו חוסר ביטחון עם המראה שלהן, ואפילו בניתי הרצאה משל עצמי. היום אני עובדת בחברה שבה בין היתר אני אחראית על חיבור בין העובדים בארגון ועל הפיתוח שלהם, אני יודעת שהדרך עוד פתוחה בפניי כי החלטתי לבחור אחרת. אמרתי דיי לאזור הנוחות, המקום הזה שאתה לא צומח ממנו אלא נשאר במקום כי שם אין כישלונות או סכנות, יש את המוכר והידוע שלובש מיליון תירוצים. אתם יודעים מה מסוכן באמת? המוכר והידוע.

ברגע הזה אחרי הרמת הכוסית לשנה החדשה, הבנתי משהו. לכל אחד יש מסלול משלו, אסור לנו להשוות את עצמנו לאחרים כי לכל אחד יש דרך אחרת שהוא צריך לעשות בעולם הזה. זאת אני שבחרתי להישאב לרגע אל השליליות של מה אין לי ולרצות לקום מהשולחן. וברור שאם נחפש נמצא מה לא טוב, אבל אפשר גם למצוא מה כן טוב. ממש כמו בסוג של זום אאוט על השנים האחרונות יכולתי להתגאות במסע הזה של חיי עד כה.

המסקנה שלי לשנה הזו היא שרגעים של חוסר ביטחון יכולים לתקוף אותנו מכל עבר, כשזה קורה שווה לנו להבין למה אנחנו נותנים במה ואנרגיה בתוך המוח שלנו ולהבין שיש לנו את הכוח בשניות לשנות את הפוקוס במחשבה, להעריך את הדרך שעשינו עד עכשיו ולהבין שכל דבר יכול להשתנות לטובה בחיינו אם נפחד פחות ונעז יותר. רק כשאנחנו משתנים החיים שלנו ישתנו.

צילום: ורד פרקש

שנטל פוקס

About שנטל פוקס

קוראים לי שנטל פוקס והכינוי שלי הוא שנטי. אני בת 29, אני מחוברת לעולם ההתפתחות האישית ולאופנה. אוהבת את החיים וכותבת הרבה מהתובנות שלי עליהם, גם על החלקים שאני פחות אוהבת. אני כאן כדי לחלוק רגעים ומחשבות מעניינים במטרה שיתנו השראה.