לונדון כן מחכה לנו

מאת: שונית חמד

רגע לפני המעבר ללונדון. כמה הכנות, אריזות מחשבות, חששות. ההתרגשות בעיצומה אך גם אינספור סימני שאלה. כשהייתי רווקה בלי ילדים, תומר בעלי היה אומר "מאמי, ספרד" הייתי מדלגת בחיוך , "מאמי אנגליה" קל, תיכף אני על המטוס, "מאמי סין, יש מצב?!" , וואלה זורמת. היום??? פחד אלוהים. יש לנו ילדים, האחריות היא אחריות. אפרוחים קטנים תלויים בנו, מחפשים סביבה תומכת ומוכרת , יציבות לאורך זמן. אותו הגן המוכר, הגננת הקבועה, הפעילות האהובה והחברה הטובה. כל מה שמוכר וידוע מרגיש בטוח. המצב לגמרי שונה, את כבר לא את לעצמך ולבעלך… יש חששות ואינספור דאגות. איך נעשה את זה? האם הכל יעבור בשלום?

מיה שלנו חגגה 4 ממש עכשיו. ואמי בת שנה וקצת שתיהן כבר כל כך רגילות לאורח חיים , לבית, לרוטינה הקבועה. נכון שעצם זה שאנחנו חיים , חיים תזזיתיים, הן חוות ועוברות, הרבה טיסות ומעברים, חופשות בארץ ובכלל, וכל פעם מחדש נדרשת התאקלמות וזה לא פשוט. מזג האוויר שונה, אנשים , תרבויות מגוונות, בתים שונים, שפה שונה, חברים שם חברים פה, ולעקל את העניין הזה. ״אמא , מאי יכולה לבוא אלי?!״ ושוב להזכיר שמאי גרה באנגליה ואנחנו בדיוק בביקור בישראל… ואז הצחוק הזה שלה כשהיא קולטת שהיא התבלבלה ולפעמים זה הבכי מתוך געגוע .

אז עוברים ללונדון. נכון, ברייטון לונדון זה שעה נסיעה לא מדובר בשינוי בקנה מידה גדול. אבל בכל זאת , מדובר בשינוי. לא נצטרך להתמודד עם מעבר מדינה , שפה, מנטאליות שונה אבל כן עם גן חדש, חברים חדשים, בית חדש וכו'. לונדון היא עיר ענקית, מלאת אפשרויות, הרבה אנשים תיירים, הכל צפוף ועמוס. אבל יחד עם זאת היא עיר מעניינת ומגוונת.

לפני המעבר, ארזנו הכל ושוב לביקור בישראל לצורך משחקי נבחרת. תומר מגיע לייצג את הנבחרת ואנחנו מעודדות מקרוב בכל הזדמנות. יצא ככה שהבית בלונדון מתפנה רק באמצע אוקטובר, אז עוד ביקור בארץ זה תמיד טוב. אין כמו ביקור מולדת, החום והאהבה של המשפחה המורחבת. ובאותה הזדמנות חגגנו למיה יומולדת. למרות שלפעמים הטיסות והאריזות מתישות מאוד , האושר בעיניים שלה היה שווה הכל. חוץ מזה הנבחרת ניצחה בשני המשחקים, שזה לא דבר של מה בכך, לא בכל יום זוכים לכזו הצלחה בנבחרת שלנו ושלא נדבר על הגול של האלוף הפרטי שלי שבזכותו הוא נכנס לרשימת עשרת הכובשים המובילים של ישראל. כמה גאווה, הרגשה עילאית.

אז בתור אחת שחווה כל כך הרבה שינויים ביחד עם המשפחה, אספר לכם איך אנחנו עושים את זה קל יותר? מקווה לפחות.

כמעט חודש ימים הכנו את מיה לקראת המעבר. מאחר ואמי קטנה יותר דיברנו על זה איתה בשבוע האחרון. דיברנו על הבית החדש, איך הוא יראה, ליד מי נגור, כמה חדרים, וכמה פרטים על חדר המשחקים החדש. איזה פארקים קרובים יהיו ואיזה חברים ומשפחה גרים בלונדון. דיברנו על הגן החדש, על החברים החדשים, ראינו תמונות וסרטונים. דיברנו על הקבוצה החדשה שאבא תומר משחק ואיך קוראים לחברים החדשים שלו. במקביל חגגנו מסיבת פרידה בגן של מיה בברייטון וציינו גם את יומולדת 4 שלה. שלא תרגיש שפיספסנו את זה. הכנו ברכה אישית לכל אחד ורשמנו את מספר הטלפון שלנו ואת הכתובת החדשה אם ירצו לבוא לבקר. זו הדרך שלנו להסביר למיה שתמה תקופה והגיעה העת לעזוב ובקרוב תתחיל תקופה חדשה ומאתגרת ואנחנו מלאי התרגשות. הילדים וגם אנחנו ההורים חוששים משינויים. פרידה מחבר קרוב או מקום עבודה, אפילו שינוי כיתה בגן לא נעים ונתפס כמאיים ומפחיד. לאף אחד לא קל עם שינויים.

כמו לפני כל מעבר קראתי הרבה על התמודדות עם שינויים. כולם מרגיעים וטוענים כי ילדים מתמודדים עם שינויים מדי יום ולמזלנו ילדים פשוט נולדים עם יכולת לחוות שינויים ולהסתגל אליהם בהצלחה . כבר בלידה העובר עובר שינויים: מהרחם יוצא אל אוויר העולם, מעובר לולד, מנשימה דרך חבל הטבור לנשימה עצמאית. בהמשך התינוק מתמודד עם יניקה ואח"כ עם אכילה מבקבוק. משכיבה להתהפכות לזחילה לישיבה ובסוף להליכה. אמי מילמלה בהתחלה ועכשיו כבר מפטפטת, מאמא, אבא, מינה, בוקי, ובקרוב תגיד ״אמא אני אוהבת אותך״ בדיוק כמו מיה (חלום שלי). כל אלה שינויים אדירים אותם עוברים הגוזלים שלנו ואנחנו ביחד איתם מסתגלים ומקבלים כל שינויי ומשתדלים להפוך את המעבר לחלק וקל. כל שעלינו לעשות כהורים זה לתת לילדנו ביטחון. ונראה ששיגרה בטוחה עם כמה שפחות שינויים זה המצב האידאלי אבל גם במקרה שיש שינויים אפשר להפיק מהם תועלת.

בתור אמא לשתי בנות שעברו אינספור שינויים בחייהן הקצרים, כל שינוי שעובר בהצלחה סופו לתת עוד בטוחה לילדינו שניתן להתמודד ולהסתגל עם כל מצב בחיינו. כל שינוי שכזה נחרט בזכרונם , כחוויה מעצימה, שהצלחנו להתמודד עימה בהצלחה, בכך מיה ואמי יגלו את כוחותיהן ושאין דבר העומד בפני הרצון. מיה שלנו מלאת ביטחון עצמי לפנות לילדים בפארק להציג את עצמה ולשאול את שמם, להציע להם מהעוגיות שלה ולבקש משהו בתמורה (; הביטחון הזה, הכוחות האלה והגמישות המחשבתית להבין שהחיים דינאמיים אינם צפויים ורצופי שינויים אך עדין ניתן להתמודד עימם בגבורה. החשוב מכל שאנחנו ההורים שגם מפחדים וחוששים משינויים נשתדל להתגבר על הפחדים ולתת לילדינו את הסביבה התומכת שהם זקוקים לה על מנת להתגבר על השינוי. כמו שכבר אמרתי רצוי לדבר על הדברים עם הילדים ולשתף אותם וכן למצוא את הדרך ביחד להתמודד עם הקשיים. חשוב לשדר רוגע ולהרחיק את הדאגה והחששות מאוזניהם ובכך לקבל את השינוי וכל המסביב לו באהבה גם אם הדרך לא קלה.

לפני המעבר הייתה לי שיחה עם חברה שלי, יערה אלון היא מאבחנת דידקטית והוראה מתואמת ויועצת הורים, והיא פוגשת במהלך עבודתה הרבה ילדים שמתמודדים עם קשיים ביניהם עקב מעבר או שינוי מהותי בחייהם. בשיחה קיבלתי כמה טיפים מעניינים. היא דיברה בעיקר על הקושי בהשתלבות במסגרת החינוכית. ההסתגלות של הילדים במקום החדש כוללת הסתגלות למקום עצמו ובנוסף גם לחברים חדשים. בכדי שהילדים יסתגלו למסגרת החינוכית החדשה ביתר קלות היא המליצה להפגיש את הילדים עם חברים מהגן/בי״ס טרם השתלבותם במסגרת החינוכית, באופן הזה הם יכנסו לגן כאשר הם פוגשים פנים מוכרות. והדבר יקל עליהם את השהות בגן ויפיג במעט את החששות שלהם דבר נוסף שהיא דיברה עליו כמו שכבר אמרתי זה לדבר עם הילד כמה שיותר בגובה העיניים לשתף אותו בתהליכי המעבר ולהציע לו לקחת חלק פעיל בהתארגנות לקראת המעבר. זה מסביר את כל הציורים של מיה על הקרטונים עד שכמעט לא רואים מה כתבתי עליהם . מעורבות זו חשובה מאוד.

זהו ביקרנו בישראל בפעם האחרונה לפני המעבר, סיימנו לארוז ואנחנו בדרך ללונדון. שיהיה לנו בהצלחה עם המעבר, הבית, הגן החדש, הקבוצה, החברים, השכנים, וגם לכם אם יש שינוי באופק, קחו אותו בכיף וכהזדמנות לפתוח דף חדש מעניין ומאתגר , זה מחשל ומחזק אותנו וגם את הילדים שלנו.

שונית חמד

About שונית חמד

שונית חמד, אולי לחלקכם מוכרת יותר בתור שונית פרג'י 🙂 בת 30, אמא למיה בת השנתיים ולאמי בת החצי שנה. נשואה לתומר חמד, כדורגלן ישראלי המשחק בקבוצה האנגלית ברייטון ובנבחרת ישראל. בוגרת תואר ראשון בחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. דוגמנית, נערת ישראל לשנת 2008 והשתתפתי בעונה החמישית של הישרדות. מספרים זה הצד החזק שלי וזה גם התחום אותו בחרתי ללמוד, בנוסף אני אוהבת אופנה וכל מה שקשור בה: להתלבש, ללמוד ולחקור אופנה במדינות בהן אני מבקרת. אני אוהבת אנשים באופן כללי, מכל הסוגים והכי אוהבת לבלות עם המשפחה, החברים וזמן איכות והשתטות עם מיה הקטנה שלנו. לטייל עושה לי טוב, בחו"ל בעיקר- לחוות תרבויות שונות, להתנסות באוכל חדש ומגוון. חובבת ספורט ואורח חיים בריא, ואני אוהבת כדורגל. כן, אני אוהבת את זה 🙂 בייחוד כשבעלי על המגרש. שיחות נפש ושיחות סרק עם בעלי זה אחד הדברים שעושים לי הכי טוב ואנחנו מסוגלים להעביר ככה שעות בלי לשים לב.