טוסקנה זה כאן

מסלול היין החדש ברמת הגולן הוא חוויה מרגשת כמו סצינה מסרט רומנטי

קודם כל אפתח ואומר שאני לא מומחית ביין. רק לפני כמה שנים התחלתי לשתות יין ואני לא מהאנשים שבלגימה אחת ידעו להגיד מאיזה בציר וכמה זמן התיישן בחבית או מבדילה בין דקויות האדום לאדום עמוק.

אני כן מסוג האנשים שמאוד אוהבים לטייל בארץ ונהנים מאוכל ואווירה טובה ולכן כשהציעו לי להצטרף לחוויה של מסלול היין, מיזם בהובלת יקב רמת הגולן לפיתוח תרבות היין בגולן, מיד רתמתי את עומרי לרוד טריפ לצפון והוצפתי בזיכרונות טובים מהתקופה שעבדתי וגרתי בקייפטאון דרום אפריקה שם עשיתי מספר פעמים סיור יקבים מקומי (קייפטאון = אחד המקומות הפופולריים בעולם לטיולי יין).

התקופה הזאת בשנה נהדרת לטיול כזה: מזג האוויר נעים, כיף לטייל והבציר בשיאו.

הדרך מתל אביב לרמת הגולן אורכת כשעתיים והגענו בצהרי היום לעין זיוון שם פגשנו את רות ומתן המקסימים מיקב רמת הגולן שילוו אותנו לאורך כל הדרך. הנקודה הראשונה במסלול היין שלנו הייתה יקב הר אודם שממוקם בלב יער אלונים למרגלות הר אודם ונוסד ב- 2003 על ידי עידית ומיכאל אלפסי. את פנינו קיבל אדם אלפסי היינן של היקב שסיפר שבדיוק הגענו ליום ניסיונות מרגש: הפעם הראשונה שמייצרים ריזלינג. התמזל מזלנו פעמיים והגענו בדיוק בזמן לתהליך קבלת ענבים, תהליך שקורה באזור חודש/חודשיים בשנה. או בעברית לאנשים שאינם ספצים ביין- הגיעו ענבים ועכשיו ממיינים אותם ידנית ומוציאים עלים יבשים וענבים רקובים (גם אני עזרתי למיין!) ובהמשך הם עוברים למכולה שמפרידה.

מקבלים ענבים

הידעתם? על מנת לייצר בקבוק יין אדום יש להשתמש בקילו ושלוש מאות גרם ענבים וביין לבן קילו וחצי.

לאחר שסיימתי לעזור בתהליך המיון, התיישבנו לטעימת יינות בהדרכתו של ערן בן הר. לא פחות משמונה סוגי יינות שכללו כמובן לבנים ואדומים (סדר הטעימה חשוב: קודם מבעבעים ולבנים אחרת לא מרגישים טוב את הטעמים) ביניהם: Volcanic viognier זן צרפתי שמגדלים בארץ, קצת פחות פירותי בטעם ויותר לכיוון הליים והמלון הכתום, קברנה סוביניון מסדרת הריזרב שנת בציר 2012 שהישראלים אוהבם מאוד וגם רוזה שמוגש מצונן בארבע מעלות ומתאים לאירועים רבים כמו אירוע צהריים קליל, שקיעה בים או אפילו בבית במזגן. הפופולריות של הרוזה עלתה מאוד לפני מספר שנים כשאנג'לינה ג'ולי ובראד פיט רכשו יקב (כמובן טרום הפרידה המכוערת). ובכלל, סלבריטאים רבים בעולם רוכשים כרמים- זה הפך לסמל סטטוס מתוחכם ואינטליגנטי.

את הטעימות סיימנו עם שיכר דובדבנים מתוק (שעשוי דווקא מתשעים אחוז של דובדבנים חמוצים) שאהבתי מאוד ומגיע מעמק הבכה, האזור הכי עשיר מבחינה מינרלית בארץ. הולך מעולה עם גלידה וניל או פבלובה. ויין הקינוח השני והאחרון היה בסגנון פורט וקוראים לו ענבר. מתוק מתוק, הבשילו אותו על הגפן עד שכמעט נהפך לצימוק ומשם לחביות עץ אלון צרפתי חדשות ל-28 חודשים! ואם זה נשמע לכם הרבה אז לאחר מכן מכניסים אותו לבקבוק ונותנים לו לנוח עוד חצי שנה. היה שווה לחכות.

הידעתם? סגנון ה"פורט" מקורו בפורטוגל. מלחים פורטוגלים הביאו תבלינים מדרום הודו למסע ולקחו איתם צידה לדרך ענבים אשר אותם דחפו לחביות. הענבים היטלטלו בים במשך חודשים טובים וכאשר הגיעו ליעד, הפורטוגלים פתחו את החביות וזכו לארומה עשירה. כך החלה תרבות היין בחביות.

התחנה השנייה במסלול היין שלנו הייתה יקב פלטר שהוקם בשנת 2001 על ידי ניר וטל פלטר וממוקם בקיבוץ עין זיוון. הדבר הראשון שתפס לי את העין ביקב הזה היה השילוב בין ישן לחדש, בין מודרני לכפרי. מיכלי נירוסטה לצד עמדת אירוח מעץ. התחושה שמקבלים מהמקום היא מאוד אמיתי ולא מתנשאת. את פנינו קיבלה קרן שסיפרה שטל פלטר סיים את לימודי היננות באוסטרליה וחזר לארץ כדי ליישם את אשר למד שם: ייצור יין איכותי במחיר נגיש. היין מיוצר באחת הנקודות הגבוהות בישראל ויש לכך יתרונות כמו חורף ארוך וקר וקיץ קריר ויבש שמהווים תנאים אידיאליים למגוון של טעמים ואיכות פרי גבוהה. ב2012 הקימו גם את יקב מטר הכשר, שמייצר יין מאותם כרמים בעזרת הידע הרב של טל, רק מזווית קצת אחרת. ב2014 נפתחה גם מזקקת קוניאק בה תוכלו למצוא ויסקי, ברנדי תפוחים ותמרים, עראק וג'ין מתפוחי פינק ליידי.

התיישבנו באזור האירוח הכפרי ואכלנו פלטת גבינות מעולה אותה הכינה בת זוגו של טל, עין-בר שפתחה מגבנה במקום ושמן זית אותו מכין סם פלטר- עסק משפחתי מקסים ביותר. טעמנו שלושה יינות: סוביניון בלאן לבן שלא דורש התיישנות ועובר תהליך של מחיצת אשכולות שלמים (כמה שפחות מגע עם הקליפה והגרעין)- מתקבל נוזל שקוף וארומטי. היין השני והאהוב עלי מבין השלושה היה הרוזה: עדין וקליל, רענן וקייצי והזכיר לי אשכולית אדומה. ולסיום, אחרון אדום שמורכב מקברנה סוביניון, פרנק שירז ומרלו, הוא יושב שנתיים וחצי בחביות ונקרא פלטר איי.

הידעתם? בטעימות יין מוזגים יחסית מעט לכל כוס, מערבבים את היין על ידי סיבוב הרגלית כדי שהטעמים יצאו החוצה ולאחר הטעימה שופכים למרקקה את היין שנשאר בכוס.

אחרי ששתינו ואכלנו נכנסנו פנימה לאזור של מיכלי הנירוסטה ושם התנסיתי בפאנצ'ינג. מה זה אומר? טיפסתי על סולם מעל המיכלים, פתחתי את המכסה וערבבתי. למה? משום שבמיכלי התסיסה הקליפות והגרעינים עולים למעלה והנוזל יורד למטה אז בכל 4 שעות עושים סרקולציה בצורה ידנית. אני לא יכולתי להישאר ארבע שעות כי מיהרנו להתארגן לקראת ארוחת הערב. למקרה שתהיתם, הסתדרו בפאנצ'ינג בלעדיי.

ארוחת הערב הייתה רומנטית במיוחד: בליבו של כרם, עם מדורה בחוץ ובקתה קטנה שבתוכה שיפרה השפית האלופה הכינה ארוחה שכללה מנות ראשונות מפנקות של סלטים (עדשים, ירקות, חצילים) ומנות עיקריות של בשר לעומרי ומנה צמחונית של ירקות ברוטב סודי וטעים במיוחד בשבילי על חיטת פריקי. ישבנו עם רות ומתן המארחים שלנו מיקב רמת הגולן, שיפרה וזוהר הבן שלה והשיחה הפליגה והגיעה אפילו עד לאפריקה. כשסיימנו חיכתה לנו הפתעה בקירבת מקום ונסענו לראות את הבוצרת, שם מתוק יחסית למפלצת טרקטור שתפקידה לבצור את הענבים מהגפנים. תמונות לא יוכלו להעביר כמה היא ענקית ועוצמתית. שמחים ושבעים הלכנו לישון.

הבוצרת

התעוררנו לבוקר שטוף שמש בצימרים של עין זיוון שגרמו לי להרגיש בשכונת ויסטריה ליין של עקרות בית נואשות. הכל כל כך יפה ומטופח, לכל צימר יש את השטח שלו עם מרפסת וצמחייה וביניהם שביל שנראה כמו ציור פסטורלי. ארוחת הבוקר הגיעה עד אלינו לחדר ואם הייתי צריכה תזכורת שככה נראה חופש אמיתי- קיבלתי אותה.

בוקר טוב עין זיוון

בשעה עשר התחלנו את המסלול כשהעצירה הראשונה הייתה ביקב שאטו גולן. ואני מדגישה את ה-גולן כי ברגע שנכנסנו למתחם הרגשנו שהגענו לפרובנס. מדשאות ענק, גפנים מטפסים, ורדים אדומים ופסלים בכניסה. גזיבו מקושט ויצחק ריבק הבעלים שקידם את פנינו והעניק לנו הסברים על תהליך הייצור כמו למשל שענב זה לא אבטיח, כלומר רק הקליפה שלו בצבע והבפנים שקוף לגמרי. אם נרצה לייצר יין אדום נתסיס אותו על קליפותיו ונעביר למועך-מפריד שמפריד בין הענבים לשיזרות משם הם עוברים למסננת דרכה יוצאת עיסת גרעינים, מיץ וקליפות שמועברת למיכלי התסיסה. לקבלת יין לבן נשתמש בpress (מסחטה בעברית) אליה נשפוך את אשכולות הענבים והיא תמחץ אותם עד שיתקבל מיץ ללא צבע.

ולאחרון חביב וורוד, ההליך דומה ליין האדום רק שבמקום להעביר למיכלי תסיסה, מעבירים לpress (כמו בלבן) ורק אחרי ארבע שעות למיכלי התסיסה.

הידעתם? האויבים הגדולים של היין הם חמצן, אור וחום. לכן מומלץ לאחסן אותו במקום קר ומוצל.

במהלך הביקור בשאטו גולן הוזמנו לסיור במרתף. את כל היינות (גם הלבנים והרוזה) מיישנים בחביות עץ כך שבמרתף אפשר למצוא כ-250 חביות ושולחן עץ מפלטה אחת באורך 8 מטרים שסביבו כבר התארחו מספר ראשי ממשלה. כל המרתף עמוס החביות זאת חוויה ויזואלית מאוד מרשימה ומסתבר גם עסק די יקר כי כל חבית עולה בסביבות ה650 יורו + המרתף צריך להיות מקורר נון סטופ. הרבה השקעה לקבלת יין משובח. שמענו שבמרתף יש גם מסיבות מדיי פעם אז בבקשה להזמין אותנו בפעם הבאה.

את טעימות היין עשינו בגזיבו יחד עם ריבק ועם היינן אורי חץ. מעולם לא שמעתי בן אדם עם כל הכך הרבה ידע על שמרים! כמובן שזה עשה אותי רעבה אז לצד הרוזה שאהבתי מאוד (שמו בישראל גשם ורוד) נשנשנו גבינות, זיתים ולחמים.

פסטורלי

אווירה משפחתית

תחנה מספר שתיים הייתה ביקב בזלת הגולן. יואב לוי עלה לגולן בשנת 1985 מתוך ציונות והקים משק. הוא איש שאוהב להגיד את כל האמת בפנים ושיתף אותנו גם בצדדים הפחות זוהרים של עולם היין…יקב זה סקסי אבל לא מאוד כלכלי (אולי זאת הסיבה שבראד ואנג'לינה נפרדו?!). בבזלת מייצרים כמעט 100,000 בקבוקים בשנה של יין כשר ועל חלקם תוכלו למצוא פקק פטריוטי במיוחד של דגל מדינת ישראל.

בכלל ניכר שיואב פטריוטי מאוד וצריכים לשקול לגייס אותו למערך היח"צ של רמת הגולן בעקבות ההמלצות שלו על כל המקומות שאנחנו חייבים לבקר בהם והשיתוף שלו בעובדה המבאסת שאין מספיק תיירות ישראלית בגולן. בקיצור, עוד רגע והשתכנענו לעבור לגור באזור. עד שזה יקרה נהנינו מהאווירה של המקום ומהמשפחתיות 🙂 ומהפיצה שהוגשה, כי עם כל הכבוד לגבינות שמוגשות בדר"כ עם יין, פיצה זה החיים. ממשיכים במסלול.

הידעתם? למסלול היין של רמת הגולן חברו שישה יקבים לשותפות- סוג של אידיליה צפונית 🙂 רוצים להירשם למסלול? Winetrack.co.il

יקב אסף ממוקם בכפר היין קדם (שנמצא על כביש 91) שהוא בעצם פרויקט תיירות חקלאית שכולל את מבנה היקב, חצר, בית קפה עדיקה, חדר חביות יין ושלוש בקתות אירוח מעץ. כרגע בבנייה עוד שתי בקתות והשוס- ביקתת יוגה, ג'קוזי וספא. תארו לכם את כל הטוב הזה בזמן שלג בחורף. קסום. הגפנים של היקב גדלות על אדמת הבזלת של רמת הגולן והן בבעלות ומטופלות על ידי אסף ואורן קדם. בחדר טעימות היין שמענו את סיפור חייו המרתק של הסבא של אורן- אהרון, שהיה סוכן מוסד ובקלות יכול לשמש השראה לסרטי ג'יימס בונד. ממליצה להגיע לכאן ולשמוע על הסיפור של אהרון שמופיע על תווית הבקבוק שמוקדש לו, שירז ריזרב קיסריה, על שם היחידה החשאית של המוסד, שיושן שנתיים בחביות. קבלו טיזר: דיוקנו שמופיע על הבקבוק הוא תמונה מהדרכון הירדני שהונפק לו באחת ממשימותיו.

מבט מבפנים לצימר

צ'יל בכפר היין

עוד יינות שאהבנו במיוחד בטעימות שעשתה לנו לידור היו הFour seasons, יין אדום די נדיר בארץ שאפשר ליהנות ממנו בכל עונה בשנה וגם לשתות אותו קר וChenin Blanc לבן ששהה בחבית צרפתית במשך שישה חודשים והיה בעל ארומה קצת מעושנת. אומנם בכל יקב, לצד היינות גם אכלנו- אבל השעה הייתה שעת צהריים והגיע הזמן לארוחה רשמית. התיישבנו בחצר והזמנו מספר טאפסים: קרפצ'יו סלק, ביצה עלומה על יוגורט, סלט פלפלים וגבינות ודגים מעושנים. לקינוח גלידות בטעמים של בננה-פקאן ומלבי. הערסל באחת הבקתות קרץ לי ושמתי לעצמי תזכורת שבפעם הבאה שאני מבקרת כאן אביא לעצמי ספר לקריאה בצ'יל בערסל.

מיכלי נירוסטה עצומים

המסלול שלנו התקרב לסיומו ועכשיו הגיע הזמן לסיור ביקב שיזם את המסלול המגניב הזה ואירח אותנו: יקב רמת הגולן שמקדם את תרבות היין בישראל. כבר בדרך למרכז המבקרים עצרנו באחד הכרמים שלו עם הענבים הכי סגולים שראיתי מעולם ונוף ארץ ישראלי שעושה טוב על הלב. משם המשכנו למרכז המבקרים שם ראינו בארכיון את אוסף היינות הנדיר משנות השמונים והתשעים, מעבדה שעובדת בזמן זה של השנה בעקבות הבציר 24/7 , חנות ומיכלי ענק מנירוסטה שמתחלקים לשניים: בצד שמאל מתקיימת קבלת ענבים בציר מכאני לסדרות הצעירות (חרמון למשל) ובצד ימין סדרת גמלא ובעיקר ירדן, כלומר סדרות הפרימיום. צפינו בקבלת הענבים בצד השמאלי-מאסה עצומה ומרשימה שעושה דרכה למיכלים ובסיומה תיארז לבקבוקים ותגיע לשולחנות המשפחתיים שלנו, לארוחות הרומנטיות, לחגים ולשמחות. יקב רמת הגולן מייצר למעלה מ 5.5 מיליון בקבוקים בשנה! בסופו של הסיור במרכז המבקרים, רות ומתן החליטו לאתגר אותנו ולראות את רמת הבקיאות שלנו לאחר הידע שרכשנו ביממה האחרונה. 4 סוגי יינות במבחן טעימה כשהתווית מוסתרת ועומרי ואני טועמים ומנחשים באיזה יין מדובר. לאחר עשר דקות של תירוצים שלא יבנו עלינו כי בכל זאת לא מדובר במומחים…התחלנו במשימה ו…..הצלחנו!! זיהינו איזה יין צעיר יותר, איזה יושן בחבית ואיזה לא. חגגנו את הניצחון בהרמת כוסית של יין ירדן רוזה שנת 2012- לחיים!

לחיים! עם רות ומתן

עתידות: בקרוב יהיה יין אדום

מבחן הטעימה – כמו שאתם רואים עומרי ממש נכנס לזה

הידעתם? ביקב רמת הגולן יש 48 כרמים המחולקים ל-415 חלקות ותת חלקות. 96% מהכרמים ממוקמים ברמת הגולן.

הסיור הזה היה חוויה עבורי. לצאת מהשגרה, לטייל בצפון, להתעמק ברגעים ובתהליכים שביומיום אנחנו לוקחים כמובן מאליו כמו היין שמוזגים לנו לכוס, להכיר אנשים וסיפורים מרתקים וזמן איכות עם עומרי שמראה שגם אחרי 19 שנה ביחד אפשר לחוות דברים חדשים יחד.

מאחלת לכולנו שנה של חוויות חדשות ומשמחות ותודה רבה ליקב רמת הגולן על האירוח המקסים 🙂

רוצים לחוות את מסלול היין? כמובן שהוא מיועד לגיל 18 ומעלה ואלו הפרטים:

1. מסלול יין 5/10:

9:30 מפגש ביקב רמת הגולן ועלייה על השאטל שיקח לסיור נהדר.
מפגש בוקר בכרם בראון הצפוני אחד מכרמי הדגל של יקב רמת הגולן, הממוקם בצפון הגולן. הסבר על חקלאות מדייקת ותמונת מצב עדכנית על בציר 2018.
ביקור ביקב אסף, בכפר היין קדם לטעימת יינות , ביקב בזלת שבקדמת צבי ולסיום טעימת ויאיפי ביקב רמת הגולן.
*שעת סיום מוערכת: 14:30

עלות: 130 ₪ לאדם
*כולל שאטל, מדריך יין מקצועי אירוח ונשנושי בוקר.

2. ספארי לילה בכרמים של יקב רמת הגולן 4/10:

19:15 מפגש לקבלת פנים של יין ופלטת נשנושים זוגית במסעדת הבוקרים של מרום גולן.
20:00 יציאה על ג'יפים לגולן הפראי בלילה.
מפגש בכרם בראון לטעימת יינות מקצועית בבקתת כורמים של יקב רמת הגולן והנאה מהלילה.
*שעת סיום מוערכת: 22:30, חזרה לרכבים וליל מנוחה.

משך הפעילות: כ-3.5 שעות // עלות: 250 ₪ לאדם
*מומלץ להצטרף יום אחרי למסלול היין שמפורט למעלה // ההצעה אינה כוללת לינה

3. מסלול היין של הגולן 23/11:

9:30 נפגשים ביקב רמת הגולן לנשנושי בוקר של קפה ומאפה, עלייה על השאטל יין ויציאה לדרך.
ביקור ביקב פלטר משם ממשיכים ליקב הדרומי ביותר במסלול יקב שאטו גולן במושב אליעד. ולסיום טעימת יינות ויאיפי לסיום ביקב רמת הגולן.
*שעת סיום מוערכת: 14:30

עלות: 130 ש"ח לאדם
*כולל שאטל מסודר , טעימות בשלושה יקבים ונשנושים של בוקר.

לפרטים נוספים והרשמה: 04-6968435 // winetrack.co.il

איפה עוד ביקרתי?

טייק מי טו טוקיו כל החוויות שלי מהטיול הצבעוני ליפן.
קסם ושמו קפדוקיה חוויות מצילומי הקולקציה והמלצות לאלו שמתכננים חופשה.