חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

השקט שנשאר

שתפו את הכתבה

כלים להתמודדות נפשית עם לידה שקטה

1500 לידות שקטות מתרחשות בישראל מדי שנה. מספר לא קטן, ועדיין זה נושא שכמעט ולא מדובר. חודש המודעות ללידה שקטה ואובדן תינוקות רכים התרחש באוקטובר אבל לצערנו האובדן מתרחש כל השנה והיה לי חשוב להעלות את המודעות וגם לתת כמה כלים לאלו שצריכות וצריכים.

במהלך השנתיים וחצי שחלפו מאז הלידה השקטה שלי, כמעט ולא עובר יום בלי שאחשוב עליו ועל הילד שהוא היה גדל להיות. אלה כנראה מחשבות שישארו איתי תמיד לצד הבחירה של לחיות את החיים באופטימיות. במשך הזמן הזה, פנו אלי לא מעט נשים שחוו אובדן הריון ולידות שקטות ומצאתי שהמילים שלי עוזרות להן להתמודד עם הכאב. גם אם במעט, גם אם בכמה רגעים של הזדהות שבהם הן מרגישות פחות לבד בתהום.

פניתי לד"ר מרים פינק לביא, פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת מחוז בריאות הנפש, לאומית שירותי בריאות, כדי שתעזור לי לעזור לעוד נשים. היא כתבה מאמר שמשקף בצורה מאוד נכונה לדעתי את התתמודדות של ההורים ושל הסביבה, מצרפת אותו לפניכם:

ההתמודדות הנפשית לאחר לידה שקטה

לידה שקטה היא אירוע משברי וטראומתי שלצערנו הורים ומשפחות רבות נאלצות להתמודד איתו. הכאב הבלתי נסבל של האם והאב, הרגשות המציפים וההתפרקות של הציפיות והתקווה הינם עוצמתיים וקשים. מוות פתאומי של עובר ואו צורך להתמודד עם הפסקת הריון מאוחרת מטלטלות את הגוף והנפש ומותירות את המתמודדים עם סערת רגשות שיכולה לכלול, כעס, אבל, בדידות וייאוש.

מה אנחנו כקהילות, משפחות, בני זוג וחברים יכולים לעשות ברגעים הללו?

ראשית, עלינו להקשיב, להבין ולקבל את עוצמת השבר ופשוט להיות שם אחד עבור השני, אל תשפטו את עצמכם ואת המתמודדים עם אובדן, כל טווח הרגשות והתגובות יכול לאפיין את ההתמודדות עם הטראומה.
מלבד הכאב הנפשי על אובדן התינוק ישנה גם התמודדות עם הצורך לעבור לידה ולהתמודד עם כאבים והתאוששות. לאחר הלידה ההורים מקבלים אפשרות להחליט כיצד להיפרד מהתינוק ומהם סידורי הקבורה, ניתן להעזר בצוות הסוציאלי והפסיכולוגי של בית החולים על מנת לקבל ליווי ברגעים הקשים. ההתמודדות עם האובדן עוברת דרך כל שלבי האבל ומצריכה כוחות התמודדות ותמיכה רבה. ההורים זקוקים כאן לתמיכה רבה זה מזו וגם מבני משפחה נוספים, חברים וקהילה. לאחר אירוע כה טראומתי צפויים להופיע רגשות שליליים בעוצמה חזקה שמשפיעה על התפקוד. הסימנים יכולים לכלול עצבות קשה, התקפי בכי, סיוטים, מחשבות חוזרות על האירוע, קשיי שינה, פגיעה בתאבון ואף סימנים של התקפי חרדה ולחץ. החברה הסובבת את המשפחה עלולה להיות אף היא בהלם, בעצב ובמבוכה גדולה עם קושי לתת את התמיכה המספקת. כמו כן, לעיתים קרובות החזרה לעבודה ולשגרה יכולה להיות מורכבת ואפילו הצורך לצאת מהבית, להסביר ולספר קשה מנשוא. לעיתים האבות והאמהות מקבלים עצות שהם מרגישים כלפיהן שאינן קשובות ושלא רואות את הצרכים שלהם. הם גם מרגישים שהולכים לידם על ביצים ושאף אחד לא יודע איך להתנהג לידם. חשוב לזכור שכל התהליכים הללו תקינים ומחוברים למהות הקשה של האובדן. בתוך העצב וההלם הגדולים יש לסביבה התומכת חשיבות רבה בתהליך ההתמודדות, הריפוי וההחלמה. כל אחד מהסובבים יכול להיות שליח של הקשבה, אמפתיה ואכפתיות. חשוב לאפשר ביטוי אותנטי של הרגשות, ללא שיפוטיות וללא התערבות. חשוב לשאול באופן ישיר מה יכול לעזור ומה מפריע, לכבד את הבקשות של הזוג ולתת זמן ומקום.
ניתן להציע עזרה בתמיכה רגשית, עזרה טכנית בבישול וניקיון, עזרה עם הילדים האחרים ואו נוכחות בבית אם מתאים לזוג שעלול להרגיש מאד בודד וסגור בסיטואציה. כמובן, ישנם כאלו שיעדיפו דווקא את הלבד ויש לכבד זאת. כאשר המשבר מלווה בסימנים חמורים של חוסר שינה, אי שקט וכיוב.. ניתן להתיייעץ עם איש מקצוע, פסיכולוג ואו רופא המשפחה לגבי עוצמת הסימפטומים ולבחון דרכי טיפול. חלק מהמתמודדים יעזרו בתקופה קשה זו במפגשים עם פסיכולוג.ית על מנת לעבד את הכאב ולעזור לארגן את הרגשות. הכוחות והחוזקות שלנו עוזרות לנו בעת התמודדות וכל דבר שיכול לעזור, לעודד ולאפשר רגעים של שלווה חשוב בתקופה זו. לעיתים, פעילות של כתיבה, ציור, האזנה למוזיקה, פעילות גופנית מתונה או יציאה לטבע יכולים לאפשר הקלה ואפילו לכמה רגעים. לעיתים שימוש בטכניקות של הפחתת מתח כגון נשימות, יוגה, מדיטציה, חשיבה חיובית או מיינדפולנס יכולים להקל מעט. במקרים בהם מופיעים אצל האב, האם או אצל האחים סימנים של דכאון חמור ואו פוסט טראומה שכוללים מחשבות ופלשבקים של זיכרונות מהאירוע, המשכיות של סימפטומי האבל במשך חודשים לאחר האירוע, סבל נפשי שאינו פוחת, תחושת ייאוש ועצב קשים לאורך זמן, קושי בחזרה לתפקוד, מחשבות אובדניות והתנהגות מסוכנת מצריכים פנייה להערכה פסכיאטרית בשירותי בריאות הנפש ויצירת תוכנית התערבות מתאימה. במקרה של אובדנות או מסוכנות יש לשתף אדם קרוב ולפנות באופן מיידי למיון פסיכיאטרי. חשוב לזכור כי ההקשבה והאמפתיה עוזרים בתהליך ההחלמה וכי ההתאוששות היא הדרגתית עם עליות וירידות בעוצמת הכאב.

ד"ר מרים פינק לביא משקפת כאן גם את מה שאני מרגישה. לכל זוג ולכל אם (וכן, גם אם מדובר בילד ראשון מבחינתי זאת אם לכל דבר) יש את הדרך שלהם להתמודד עם האובדן. אין נכון או לא נכון, יש להיות קשוב ואמפתי למה שהזוג מבקש או צריך ולכבד.

אני רוצה לצרף לכם אופציות למספר פרויקטים שיזמו אנשים פרטיים שגם חוו אובדן כזה כי בשיתוף יש לפעמים משהו מחבר, מחבק ומחזק.

ארגון Candles of hope נרות של תקווה שמסייע לנשים ומשפחות לאחר לידה שקטה. לאחרונה הוקם מיזם- פלטפורמה להנצחת זכרם של תינוקות שנולדו בלידה שקטה. המיזם מיועד להורים ובני משפחה שמעוניינים להנציח את יקיריהם בכתיבת טקסט, מחשבות, חלומות, שירים או ציור (דרך הבעה לאחים קטנים שנשארו בבית ומצפים לתינוק).

עמותת ניצוצות של שקט שכוללת מערך מתנדבים ואנשי מקצוע לליווי המשפחה וקיט מתנה ליולדת שכולל מגוון מענים כמו ספר סיפורים אישיים, זפר הדרכה מחברת לכתיבה אישית ושובר לארוחת בוקר זוגית. המעטפת נבנתה לאחר מחקר ואיתור צרכים שעלו מהשטח במטרה להקל ולו במעט. באתר העמותה ניתן לרכוש גם את הספר "רסיסים של שקט" שבו מתארים הכותבים והכותבות באומץ וגילוי לב את נפשם, פותחים צוהר לסערת הנפש המתחוללת בעקבות לידה שקטה ומנפצים בעזרתן של המילים את השקט הרועם. הספר מהווה נקודת מפגש בין הזוויות השונות של התמודדות היום יומית עם האבל השקוף בצורה אמיתי וכנה. בליל שלם של רגשות עוצמתיים ורגעים מכוננים.

אתר leidashketa.co.il שנותן תמיכה ומידע לנשים לפני לידה שקטה, במהלכה ואחריה. כולל מאמרים על החזרה לעבודה, התהליך, ההתמודדות לפי חמשת שלבי האבל, הקבורה, הזכויות הסוציאליות וסיפורים אישיים.

קבוצת הפיסבוק "חיבוק בשקט-תמיכה לנשים לאחר לידה שקטה" שעוזרת לפני תהליך הלידה וגם עם ההתמודדות אחריה

 

לסיום למי מכן שקוראת את הכתבה ורוצה שאהיה לה לאוזן קשבת, מוזמנת לכתוב לי בעמוד האינסטגרם הודעה וכמובן שאהיה שם בשבילה.

שתפו את הכתבה