נוודות דיגיטלית: החיים במשרה מלאה
חלומות על פינות קסומות מסביב לעולם. על חיבור עם טבע בתולי, כזה שאפשר ללכת בו יחפים, להריח את הים, להסתנוור מירוק של ג׳ונגל. מחשבות חוזרות ועקשות על חופש. הוו חופש, מילה עם כל כך הרבה משמעות. הכוח שדוחף אותנו ללכת בדרכים לא מוכרות, לפגוש פרצופים זרים, לשמוע שפות וצלילים חסרי משמעות, ללמוד תרבויות ולהכיר אותן מחוץ למסך הטלוויזיה.
כל אלו הם רק תמצית הסיבות שדחפו אותנו לחפש אחר דרך חיים חדשה. אחת שבה בחרנו לשים את עצמנו ואת הצרכים שלנו במקום הראשון ולהשתחרר מהקצב שמכתיבה החברה. לבחור בשביל המתפתל אל מחוץ לאזור הנוחות
היי 🙂 אנחנו רשל ועמנואל ובשנתיים וחצי האחרונות אנחנו מנוודים בעולם כדרך חיים.
את הרומן שלנו עם הנוודות התחלנו הרבה שנים לפני שהדבר עצמו התממש. כמעט 8 שנים שעברו במחשבות בלתי פוסקות על חיים של חופש גיאוגרפי, הדחקה שלהן, קריאה פנימית שלא ויתרה לעלות חזרה אל פני השטח ובסופן, זימון וגיוס משאבים כדי להפוך את המחשבות ה ״טורדניות״ למציאות חיה ובועטת. וככה, בספטמבר 2019 יצאנו עם שתי מזוודות טרולי ושני תיקי גב של חפצים שהם כל עולמנו, משכורת אחת בתחום הצילום שמפרנסת אותנו מהמחשב וכרטיס טיסה בכיוון אחד לגן העדן עלי אדמות שמהווה גם בית לנוודים דיגיטליים מכל העולם, הלוא הוא האי באלי שבאינדונזיה.
עכשיו אנחנו כאן כדי לספר לכם על נוודות בעידן החדש ולהראות שזה אפשרי. בטור שבועי נדאג לתת לכם הצצה מקרוב לאורח חיים קצת אחר, ולספר על הצעדים שצריך לעשות בדרך, אם רק רוצים.
אז מה זו בכלל נוודות דיגיטלית?
נוודים בעידן הדיגיטלי הם אנשים שבוחרים לייצר לעצמם מקור פרנסה שאין לו תלות גיאוגרפית ולזוז ממקום למקום תוך כדי עבודה. או במילים פשוטות- היכולת לחיות בתנועה וככה בעצם לטייל ולהתפרנס מכל מקום בעולם.
העידן הדיגיטלי פתח דלת ליצירת מקורות פרנסה שלא רק חופשיים כמעט מכל תלות במיקום הגיאוגרפי של העובד, אלא גם חלקם אפילו מאפשרים להתפרנס ללא תלות בזמן. ויותר מזה, לנצל את הפערים בערך המטבעות של מדינות שונות ולמנף אותו לאיכות חיים גבוהה יותר.
אם חושבים על זה לרגע זה די מטורף.. אנחנו יכולים להיות במקסיקו בזמן שהלקוחות שלנו בכלל נמצאים בארץ ואפילו מבצעים רכישות, בזמן שאנחנו בכלל ישנים. אתם מזמינים לפעמים באינטרנט? אז כזה.
אחד השינויים המדהימים שהאיצה הקורונה הוא המהפכה בתפיסה של מושג העבודה. אנשים גילו פתאום שהם יכולים לעבוד מהבית ושבסדר העדיפויות שלהם בכלל עומד בראש הזמן המשפחתי ולא העבודה. השינוי התודעתי הזה, בשילוב עם יוקר המחיה שעולה והמצב הביטחוני המעורער, הביאו לאותה נקודה בזמן שבה התחילו לצוץ נוודים דיגיטליים כמו פטריות אחרי הגשם. ואם עד לפני שנתיים המושג הזה היה מתחת לרדאר וסביר להניח שהייתם נתקלים בקהילת הפייסבוק של ״נוודים דיגיטליים ישראל״ )שכיום מונה 30 אלף חברים( רק אם הייתם שומעים עליה מפה לאוזן, היום כבר אפשר למצוא עשרות כתבות בערוצי המדיה השונים, גם במרכזיים שביניהם.
הדבר שאף אחד בסביבה שלכם לא יגיד לכם
אבל רגע רגע.. לפני שקופצים לפנטזיה הנחמדה על טיול כדרך חיים, כדאי להבין את המשמעות העמוקה יותר שמסתתרת מאחורי הבחירה הזו.
רובנו נולדנו אל תוך רוטינות ונורמות מאוד ברורות שהתגבשו בחברה עוד הרבה לפני שהגענו לפה וזה בעצם אומר שכמעט כולנו גדלנו לתוך מסלול שסללו עבורנו מי שהיו פה לפנינו.
אנחנו, החברים שלנו, קולגות מהעבודה, בני המשפחה, השכנים. כולנו ממשיכים לתחזק את הנורמות האלו, כי פשוט לא מלמדים אותנו משהו אחר. וכי משהו אחר זה מפחיד וחסר ודאות, זה הופך אותנו לשונים ואין מי שיחזיק אותנו בתוך זה.
הנה לכם קצת נתונים מדכאים שאחריהם אנחנו מבטיחים לתת גם אור: אנחנו רגילים לעבוד בממוצע 40 שעות בשבוע ואפילו יותר, עד גילאי 67-65 ,לשלם ה-מ-ו-ן כסף עבור תנאי מחייה בסיסיים שכמעט לא מאפשרים לנו לחסוך, לצאת לחופשה שנתית אחת במקרה הטוב ולהמשיך לצבור לעצמנו התחייבויות שמקשות עלינו לייצר רמת חיים גבוהה בהמשך.
במקרה שלנו, עד לפני היציאה לנוודות כל אחד מאיתנו עבד בשתי עבודות כדי לאפשר רמת חיים, לא גבוהה במיוחד, שכללה דירת שותפים בתל אביב ומאוחר יותר דירה במושב, תחזוקה של רכב, תזונה צמחונית וחופשה שנתית בארץ בדמות פסטיבלים או גיחה להודו. הלחץ הכלכלי התחיל לעשות את שלו וגבר בעיקר עם המחשבה על הקמת משפחה, אבל הקיף אותנו לאורך פעולות היומיום והתעסקות מתמדת עם המאבק על יחס ההוצאות- חיסכון שלנו.
והנה הבטחנו לשפוך קצת אור אז נגיד שיש גם דרך אחרת ויש אנשים שבוחרים לעשות שינוי. זה אפשרי.
הבעיה היא שהאנשים סביבנו לרוב לא אומרים לנו שאפשר אחרת. לא שמים לב בעצם שאולי הנורמות שיצרה החברה בהקשר של עבודה וכלכלה עצמית, בכלל רחוקות מלהיות נורמליות. וגם כשעולה איזה קול שקורא לשינוי, הסביבה לא תמיד יודעת להכיל אותו ובלי לשים לב אנשים עלולים להשליך עלינו את הפחדים שלהם כשאנחנו משתפים ברצון הזה.
השורות האלה נכתבות אמנם מניסיון אישי אבל גם עם אופטימיות ועיניים שמבחינות בשינוי טוב שקורה. בתנועה איטית אבל איכותית של יותר ויותר אנשים אל עבר הגשמה עצמית והבנה שיש לנו את הזכות לעצב את החיים שלנו, בצורה שמתאימה לנו. בהרחבת הגבולות ותקרת הזכוכית שאנחנו והחברה מציבים לעצמנו, ומשם, מהמקום המדהים הזה, צומחות כל כך הרבה אפשרויות לחיות את החיים קצת אחרת.
אז תנו לנו להשאיר אתכם קצת במתח ולהקדיש את הפוסט הבא בטור לסקירה של צורות החיים השונות שאנחנו מכירים, נוודות בכל מיני צבעים, צורות ועוצמות, שאולי יתנו לכם השראה או סתם יספקו את יצר הסקרנות. עבודה מהמחשב היא רק דרך אחת מתוך רבות ואמנם לנו היא מאוד מתאימה, אבל יש עוד הרבה דרכים לטייל ולחוות את העולם. נגיד גם שנוודות היא לא הפתרון היחידי או המיידי לשיפור איכות החיים שלכם, אלא המודעות היא זו שתחולל את השינוי. מודעות למה שלא עובד לכם כרגע ולמה שאולי כן יכול לעבוד.
בינתיים, אתם מוזמנים לעקוב מקרוב אחרי המסעות שלנו בעמודי האינסטגרם @tordjman.rashel ו @afriat_emmanuel כדי לראות איך זה באמת נראה, בשיתוף אותנטי וכנה של רגעים יפים וקצת פחות.
קצת עלינו
אנחנו רשל ועמנואל, אמנים-יוצרים שעובדים במשרה מלאה על עיצוב המציאות של חיינו, כמו שאנחנו חולמים עליה. בשלוש השנים האחרונות אנחנו בוחרים לחיות אורח חיים נוודי, זזים ממקום למקום בעולם כל מספר חודשים ולצד זה מנהלים שגרת עבודה שברובה קורית מהמחשב הנייד. השינוי שבחרנו לעשות באורח החיים הביא גם פתח לצמיחה מדהימה בהתפתחות שלנו כבני אדם, בתהליך הריפוי של עמנואל ממחלה כרונית ושלי בפרידה מדפוסים ישנים ומגבילים, ואיפשר לנו להתחיל לחיות אותם בשיא העוצמה. אנחנו מתעדים את המסע המרגש שלנו בסיפור אותנטי וכנה ונשמח אם תצטרפו אלינו. מחכים לכם בדף שלנו tordjman.rashel@ ו emmanuel_afriat@
