סלינה והיילי לנצח
מה קורה לי שאני מגלה שהאקסית של הבן זוג שלי דווקא די חמודה?
סלינה גומז והיילי ביבר יחד באירוע של האקדמיה לקולנוע. צילום: E news
החודש הרשת החברתית סערה במיוחד, מדורי הבידור לא האמינו למראה עינייהם- היתכן שסלינה גומז, האקסית המיתולוגית של ג׳סטין ביבר ואשתו הנוכחית היילי ביבר הצטלמו מחויכות ומחובקות? כבר שנים שהתקשורת אוהבת להלהיט ריב ביניהן שלא באמת קיבל אישור רשמי והנה פתאום הן משדרות עסקים כרגיל ונונשלאנט מעורר השראה. בין אם זה למצלמות ובין אם אכן אין ביניהן משקעים- מדובר במחזה נדיר שמעלה שאלות והפסיכולוגית שני ניב כאן כדי לתת תשובות.
שתפו את הכתבה
את בזוגיות, מזל טוב! לא משנה כמה את מרגישה טוב עם עצמך, בטוחה בקשר ובבן הזוג שבחרת, המחשבה עליו עם מישהי אחרת, מקסימה ונהדרת ככל שתהיה, יכולה לגרום לך לנוע בחוסר נוחות בכיסא. אחרי הכל, מי אוהבת לדמיין את האיש שלה קורא למישהי אחרת בשמות חיבה, צוחק מבדיחות פרטיות, או נמצא איתה בסיטואציות אינטימיות?
הכמיהה שלנו לקשר טבועה בנו באופן הכי עמוק שאפשר לדמיין, לא פחות מהצורך שלנו באוכל או מים. לא משנה עד כמה אנחנו מפרגנות, בוגרות ורציונליות, מיליוני שנים של אבולוציה עשו את שלהם- אנחנו מתוכנתים מלידה לחפש אהבה, בלעדית, ולשמור עליה מכל משמר (ומכל אקסית)- אחרת פשוט לא היינו מתרבים ומגיעים עד הלום.
אז מאוד ברור למה קל לנו לא לחבב את האקסית, לרצות להדחיק את עצם קיומה ולא לחשוב עליה אף פעם (טוב נו, אם זה כדי לשמוע שאנחנו טובות, מצחיקות ויפות יותר, אז בסדר, אפשר לדבר עליה). אנחנו לא אוהבים לקנא, ואת האנשים שגורמים לנו לקנאה- אנחנו בטח לא אוהבים. כבדהו וחשדהו. עד כאן, הכל מובן.
אבל מה קורה אם האקסית גרה ברחוב שלנו? עובדת בעבודה שלנו? או רחמנא ליצלן מסתובבת באותם מעגלים חברתיים? ותוסיפי לזה, אם אחת החברות שלך, שפגשה אותה לגמרי במקרה במפגש חברים משותף מספרת לך שהיא דווקא ממש חמודה ומפרגנת? ובכן, נעים להכיר, קונפליקט פנימי.
הנפש שלנו לא פראיירית, המוח שלנו לא סתם המפותח ביותר ביחס לכל בעלי החיים, ובדיוק בשביל מצבים כאלה יש לנו מנגנונים פסיכולוגיים מתוחכמים שעשויים להתחיל לפעול, במודע או שלא במודע. אחרי הכל, לא קל להיות היילי ביבר או סלינה גומז, כאשר כל העולם צופה, מחפש ומנתח כל רמז לקנאה לא מווסתת. חוץ מזה, לא סתם באנגלית המציאו מילה מיוחדת שנקראת Frenemy- שילוב של המילים חבר (Friend) ואויב (Enemy) כדי לתאר בדיוק מערכות יחסים אמביוולנטיות שכאלו.
בחזרה לאקסית הנחמדה, מה יכול לקרות לנו פסיכולוגית במצב כזה? ובכן, כל מיני דברים, אבל היום נגע רק בשניים- היפוך תגובה, והגדלת תחושת השליטה.
היפוך תגובה
לא צריך להיות פסיכולוג כדי להכיר את המונח "מנגנוני הגנה". אותם מנגנונים חמקמקים ששומרים על הנפש שלנו ומאפשרים לנו להדחיק או להכחיש, כאשר המציאות פשוט טו מאצ' בשביל לעכל אותה כרגע. ובכן, אחד ממנגוני ההגנה שפרויד דיבר עליהם נקרא "היפוך תגובה". כאשר אנחנו חווים רגש מאיים מדי או מעורר קונפליקט גדול מדי, המנגנון הזה גורם לנו להתנהג בדיוק הפוך מהרגש המאיים. קחו למשל ילד שנולד לו אח קטן והוא מפגין חיבה מוגזמת, מחבק ומנשק אותו בלי הפסקה. הילד מתקשה להתמודד עם רגשות הקנאה והכעס שהוא מרגיש כלפי האח הקטן והחמוד וכדי להגן על עצמו מהרגשות הקשים הוא מתנהג בדיוק הפוך. חשוב להדגיש, הוא לא מעמיד פנים- הוא באמת ממיר את הרגש המאיים בתגובה ההפוכה כדי להתמודד עם האיום! מדהים, לא?
אז בדיוק כמו הילד הקטן, גם אנשים בוגרים יכולים להפעיל (לא במודע כמובן) את מנגנון היפוך התגובה, למשל כשהם מזמינים לארוחת צהריים ידידותית את העובד החדש והמוצלח שהם קצת מקנאים בו, או מתחבקות עם האקסית של הבעל שלהן באירוע נוצץ. האמת, שזה לא דבר רע כלל וכלל. מנגנוני הגנה חשובים לנפש שלנו וממש לא כדאי לחיות בלעדיהם. ועוד נקודה למחשבה- אם מנגנון היפוך התגובה עוזר לנו לווסת את עצמנו ולא לשים מקלות בגלגלים לעובד החדש, או עוזר לילד לא להרביץ לאחיו הקטן ולהרוס לו את החיים- האם זה לא עדיף? היפוך תגובה במינונים קטנים יכולה להיות דרך התמודדות מעולה, אז קצת חמלה עצמית, בבקשה.
הגדלת תחושת שליטה
מכירות את המשפט "שמור את ידידיך קרוב ואת אויביך – קרוב יותר" ? ובכן, יש הרבה הגיון פסיכולוגי מאחוריו. כשאנחנו נמצאים בסיטואציה מאיימת, אנחנו הרבה פעמים נפעל כדי להגדיל את תחושת השליטה ולהפחית את חוסר הוודאות שאנחנו כל כך לא אוהבים להרגיש. הכרות טובה יותר עם אקסית מאיימת יכולה לגרום לנו להרגיש שאנחנו שולטות יותר במצב. למשל, נוכל להסביר לעצמנו למה היא בכלל לא מתאימה לבן הזוג שלנו, להשגיח עליה מקרוב או להתחבב עליה מספיק כדי שהיא לא תרצה לגנוב לנו בחזרה את בן הזוג. באופן כללי, אקטיביות בתוך סיטואציה מייצרת לנו תחושה שליטה כי ההגה בידיים שלנו ואנחנו לא סתם יושבים במושב האחורי ומתבוננים במישהו אחר נוהג. בדיוק כמו במנגנוני הגנה, לא תמיד נהיה מודעים לסיבות שמאחורי ההתנהגות שלנו, אבל אם מתבוננים מקרוב נוכל למצוא בהם הרבה מאוד הגיון.
אנשים שונים זה מזה במנגנונים ודפוסי הפעולה שהם מפעילים כאשר הם מתמודדים עם סיטואציה לא נוחה- אבל בסופו של דבר, כולנו רוצים להרגיש ביטחון ובעלי ערך. מגיע לנו, לא?
