שבוע הספר העברי בפתח!
המלצות ל-7 ספרים שלא כדאי לכם לפספס
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" אמר ד"ר סוס. כמובן שהוא דיבר על פלאי הדמיון היכולת המדהימה שלו לסחוף אותנו למחוזות נפלאים. לקראת שבוע הספר העברי, קבלו 7 ספרים רבי מכר בשפה העברית שלנו שווים לקריאה.
שתפו את הכתבה
"שמש בצנצנת" מאת נועם חורב:
בתור אחת שקראה ומאוד התחברה לספר הביכורים של נועם חורב, "טיוטה של אושר", מאוד התרגשתי לשמוע שהוא הוציא ספר שירים נוסף בשם "שמש בצנצנת". גם הפעם, נועם מלקט את שיריו שחלקם כבר פרסם וחלקם רואים אור לראשונה בספר. כל שיר הוא מתאר בתור שמש שמסמלת את הרגעים הגדולים שחווה במהלך חייו ומכניס את כל השמשות לתוך צנצנת אחת ששומרת עליהם מכל משמר.
כך הוא מספר על הספר: "החיים שלחו לי שמש. אינסוף שמשות. חלקן חיממו אותי. חלקן שרפו. חלקן סינוורו אותי. חלקן הציפו אותי באור גדול. הכנסתי כל שמש כזאת לצנצנת ושמרתי קרוב אליי, כדי להתנחם בהן בימים של מלח."
המילים של נועם מרגשות ומסתכלות בגובה העיניים אל הצופה – מה שגורם לכל אחד ואחת מאיתנו להזדהות עם לפחות שיר אחד או שניים. תקראו לגלות את השיר הבא שיכנס אל תוך ליבכם.
"הכבש השישה עשר" מאת יהונתן גפן ז"ל:
"שלום ילדים.
אנחנו שמחים שבאתם.
עוד מעט תשמעו שירים שכבר שמעתם."
- יהונתן גפן ז"ל
אין ישראלי שיקרא את המילים הללו וישמע בראשו את קולו האייקוני של היוצר יהונתן גפן ז"ל שאיבדנו לאחרונה. יהונתן יצר וכתב רבים מהשירים הכי יפים בשפה העברית. שירים שעד היום אנו יודעים לדקלם ולשיר בקולי קולות. היצירה הכי גדולה שלו היא ספר הילדים האלמותי "הכבש השישה עשר" שכתב בשנת 1978 ובהמשך הפך לאלבום מוזיקלי מצליח – אותו פרויקט ידוע בשיתוף פעולה האמנים הגדולים יוני רכטר, גידי גוב, דוויד ברוזה ויהודית רביץ.
הפעם, הספר יצא במהדורה חדשה עם איוריו המקסימים של חתן פרס מוזיאון ישראל לאיור ספרי ילדים בשנים 2004 ו-2008, דוד פולונסקי (שבין היתר המעצב האמנותי והמאייר הראשי של הסרט "ואלס עם באשיר").
"הכבש השישה עשר" לא ספר ילדים רגיל. זאת הייתה הפעם הראשונה שילדים נחשפו לתרבות שמדברת בגובה עיניהם ועל הנושאים שמעניינים אותם באופן תמים ומתוק. אני מזמינה אתכם להקריא לילדיכם הקטנטנים את הספר ואת המילים שגידלו דורות שלמים רגע לפני השינה, כשצרצר מצרצר צרצורו ושר, לילה טוב.
"אל תספר לאחיך" מאת מאיר שלו ז"ל:
סופר נוסף שלצערנו איבדנו לאחרונה הוא מאיר שלו. הוא היה סופר, עיתונאי ומחזאי מוערך עד נחשב לאחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר. בין ספריו המפורסמים תוכלו למצוא את "עשו", "הכינה נחמה", "יונה ונער", "כימים אחדים", "הדבר היה ככה" ועוד רבים וטובים. ספרו האחרון היה "אל תספר לאחיך" שגם זכה לביקורות מעולות והפך לאהוד במיוחד.
הספר "אל תספר לאחיך" מספר על איתמר דיסקין, גבר יפה תואר עד מאוד וקצר רואי עד מאוד, שחי בארצות הברית ומגיע ארצה בכל שנה לבדיקות עיניים ולפגישה עם אחיו ועם גיסתו. באחד הביקורים, בערב רווי אלכוהול, הוא מספר לאחיו על לילה אחד עם אִישה שפגשה אותו עשרים שנה קודם לכן ולקחה אותו אל ביתה. זה סיפור מפתיע, פעמים מעציב ופעמים משעשע, על אהבה וגעגועים, יופי ובדידות, תשוקה ומריבה, שני לבבות ובשר אחד.
"אהבה מיד ראשונה" מאת שי-לי ליפא:
במשך עשרים שנה כתבה שי-לי ליפא 10 ספרי בישול ונכנסה לסלון כל בית ובית בישראל, כשכיכבה בתוכניות אוכל בטלוויזיה בשלושת הערוצים המרכזיים. עד שלפני חמש שנים נעלמה כליל מהמסך הקטן. לפני תשע שנים חייה התהפכו והיא יצאה למסע שבסופו, כעבור חמש שנים, נולד ספר הפרוזה הראשון שלה – "אהבה מיד ראשונה".
התהליך לכתיבת הספר לא היה פשוט עבורה. כך היא מספרת: "הדרך לריפוי היתה חשובה והכרחית, אבל גם ארוכה, עצובה וקשה. במקביל תמכתי בעצמי בדרכים נוספות. עשיתי קורס במדיטציה טרנסצנדנטלית, שאותה אני מתרגלת מדי יום. למדתי חסידות וימימה אצל ספי שיבק, שגם ערכה את הספר הזה. השתתפתי בריטריטים העוסקים במודעות. לקחתי קורסים בכתיבה. קראתי ספרים בנושאים שונים כמו בודהיזם וקבלה. למדתי תלמוד בחברותא נשית ובאוריינטציה פמיניסטית בהנחיית חיה גלבוע. האזנתי להרצאות ולפודקאסטים רבים בתחום העזרה וההתפתחות האישית. סיימתי קורס מאמנים בבית הספר לאימון Wellspring של מעיין בן ציון, שבמהלכו הקשבתי לעשרות סיפורים אישיים דרך אימונים פרקטיים שבהם השתתפתי כמאמנת, כמתאמנת וכמשקיפה. במהלך כל השנים הללו למדתי רבות על אנשים, ובעיקר על עצמי. גיליתי שבין כל התורות הרוחניות ושיטות הטיפול שנחשפתי אליהן עובר חוט מקשר, מעין מכנה משותף שבכוחו להעניק מזור לכאבם ולסבלם של אנשים ולסייע להם בריפוי הפצע. הספר הזה נולד מהתובנה הזאת".
הספר מתאר מפגש מסקרן בין שתי נשים אשר דוחף אחת מהן לצאת למסע פנימי עמוק ומשנה חיים. היא לומדת לחוות את המציאות באמצעות כל החושים ודרך כל קשת הרגשות ולהתבונן בעצמה ובעולם באופן שונה מזה שהורגלה לו. "אהבה מיד ראשונה" היא נובלה קסומה על ריפוי, קבלה, אוכל ואהבה, המשלבת בתוכה סיפור מרגש על התפתחות וצמיחה אישית בדרך למודעות, לביטחון ולמימוש.
"ברוכה הבאה לחיים שלך" מאת נטע חוטר:
כשהייתי קטנה, לא רציתי להתבגר כל כך מהר, תמיד רציתי להיות מן "פיטר פן" נצחית שכזאת. אבל הימים עוברים והשנים רצות, וכולנו נאלצים להתבגר בשלב מסוים. אבל מה קורה כשביום אחד חבורה שלמה שניתקה קשר לפני 20 שנה, תיאלץ להיפגש מחדש?
בספר "ברוכה הבאה לחיים שלך" של נטע חוטר, מוצגת חבורה שברגע אחד צריכה להתמודד עם תלאות העבר ולחזור אחורה בזמן. זה בדיוק הדבר שהם לא רצו. לחזור לחור שגדלו בו. ליישוב הקטן והחם שאין בו צל. להתמודד עם מה שנהיה מהם. ומה באמת נהיה מהם, אחרי עשרים שנה לפחות שלא ראו זה את זה? ספירת המלאי לא מסעירה: אחת חד-הורית עם חולצה ספוגה בחלב, אחד שחקן עוֹלֶב בסדרות ילדים שבקושי רואה את הילדים של עצמו, עוד אחת גרושה שאין דבר אחד בעולם שהיא שמחה בו ועוד אחד שהנישואים התפרקו לו, אבל לו לפחות יש סוד. מה שמתחיל כמפגש מחזור מאולתר של ארבעה חברים מפעם, הופך עד מהרה למופע מסחרר של סודות, האשמות, גופה אחת לפחות וסקס שמוטב היה לוותר עליו.
"ברוכה הבאה לחיים שלך" הוא רומן מצחיק ביותר ואכזרי עוד יותר, שלא עושה הנחות לאף אחד, כי גם החיים לא עושים הנחות.
"איך לאהוב את בתך" מאת הילה בלום:
הספר הבא שאציג לכם הוא "איך לאהוב את בתך" זוכה פרס ספיר והשני במספר של עורכת הספרות הילה בלום. במרכז הרומן ניצבת משפחה קטנה — אימא ואבא ובת; ובעצם, אימא ובת ואבא, בסדר הזה, משפחה שטעויות האהבה שנעשות בה מצטברות אט־אט לדרמה פסיכולוגית שקשה להניח מהיד.
בבהירות ובחדות בוחנת הילה בלום את הקפלים העדינים ביותר של אהבת אם לבתה, אלה שאנחנו רוצים לראות ואלה שנוח לנו להתכחש להם, ופורשת אותם לעינינו כמפת דרכים אינטימית המשרטטת את גבולות יכולתנו לכוון ולשלוט בגורל ילדינו.
ספרה הראשון, הביקור, גם זכה לשבחים, היה לרב־מכר ותורגם לשפות זרות.
"עד שתדעי לכתוב אהבה" מאת גבריאלה אביגור-רותם:
קיץ אחד בחייה של ילדה בת כמעט שבע, בקיבוץ צעיר בדרום הארץ. קיבוץ ללא עץ וללא צל, שמקימיו, חלוצים מדרום אמריקה, שעלו ארצה ב־1949, הקימוהו על אדמת לס בהירה, קרוב מאוד לרצועת עזה ולעיר אשקלון, שנקראה אז בפי כול מג'דל־אשקלון.
הילדה ששמה "ראשונה", בהיותה הילדה הראשונה של הקיבוץ, היא סקרנית, דעתנית ועצמאית. בשל תכונותיה אלו ובשל דמיונה העשיר, שניזון מקריאה של ספרים לגילה ושלא לגילה, ובשל המציאות החברתית המורכבת שבה היא חיה, היא נקלעת לפרשה של ניסיון בריחה וגנבה לכאורה, ומאמציה להיחלץ מהפרשה רק מסבכים אותה יותר.
הרומן "עד שתדעי לכתוב אהבה", שטמונים בו פרטים מחייה של הסופרת גבריאלה אביגור־רותם, מוגש לנו דרך תודעתה ושפתה של הילדה ראשונה. זו בוראת עבורנו מציאות המושפעת מגיבורי ספרות ילדים וממשפטים תמוהים של חברים, מעברית גבוהה ונמלצת של ספרים מתורגמים ומזו השגויה והמשובשת של הילדים ושל חברי הקיבוץ. וגם מאור הסנוורים של הקיץ ומסיוטי הלילה בבית הילדים ומשלל חוויותיה של ראשונה.
ראשונה מתנסה בקנאה, במבוכה, בעלבון, בתחרותיות, ברגשות אשמה, ומגלה שהאהבה עוברת לפעמים כמו פרפר מפרח לפרח, וכנראה שייקח זמן עד שתדע לכתוב אהבה.
גבריאלה אביגור־רותם, שקנתה לעצמה משכבר מוניטין של סופרת משובחת, מתמודדת כאן, לראשונה בקריירה הספרותית העשירה שלה, עם תקופת ילדותה, שהיא גם תקופת ילדותה של מדינת ישראל. בית הילדים בקיבוץ הבדיוני שלה, הוא בית גידול גם לילדי הקיבוץ, שהוריהם חיים בו בנפרד מהם, וגם ל"ילדי חוץ"; ילדים שהגיעו לקיבוץ בעל כורחם, ממשפחות הרוסות, ממקומות ומרקעים שונים, ואחד מהם, שכתר עוקצני מעטר את ראשו, נופל קורבן לאי־הבנות ולדעות קדומות.
שבוע הספר העברי שמח לכולם!
