המרכיב החשוב ביותר במערכות יחסים
מאת: קמי גלזר, פסיכותרפיסטית טרנפרסונלית
שתפו את הכתבה
ד״ר ברנה בראון, מצאה שקשרים הם הדבר החשוב ביותר שיש לנו כבני אדם, הם מעניקים לנו משמעות ומטרה לחיים. היכולת להרגיש חלק, שייך, מחובר.
היא חקרה במשך עשור את נושא מערכות היחסים, ומצאה שתי קבוצות של אנשים-
אלו שהאמינו שיש להם ערך, שהם ראויים לאהבה ושייכות
ואלו שחוו בושה, האמינו שהם לא טובים מספיק ולא ראויים לקשר.
כשבדקה את אלו שנמצאים בקבוצה של בעלי הערך, היא מצאה שהגורם המשותף ביניהם, היה האומץ – לספר את הסיפור שלהם בלב שלם, האומץ להיות לא מושלמים, והיכולת שלהם להיות בקשר כפי שהם, בלי מסכות. הם איפשרו לעצמם להיות אותנטיים.
מה איפשר להם את זה? היכולת להיות בפגיעות.
הם האמינו, בניגוד לאחרים, שמה שהופך אותם לפגיעים – עושה אותם יפים. הם לא דיברו על הפגיעות כנעימה או נוחה, אלא כתנאי הכרחי לביסוס קשרים.
מהי פגיעות?
פגיעות היא הנכונות להיות חשוף לפגיעה.
באופן פרדוקסלי, הדרך היחידה לייצר קשר אמיתי, המבוסס על אמת וכנות ושייכות, היא לפעול ממקום שאין לנו בו שליטה על התוצאה, ויותר מזה, התוצאה עלולה לפגוע בנו.
זו הנכונות לפתוח את הלב בלי לדעת אם הצד השני יפתח בחזרה, להודות שעשיתי טעות, לשתף שנעלבתי, לבקש עזרה או אפילו ללכת עם בגד ים למרות שאני מתביישת בגוף שלי.
הפגיעות מגיעה עם סיכון גדול, כשאנחנו עושים צעד של פגיעות, אנחנו מאפשרים לצד השני לראות אותנו כפי שאנחנו, חשופים לאפשרות שנפגע על מי שאנחנו.
זה כמו להיכשל במבחן שגם ככה לא למדתי אליו, אל מול להיכשל במבחן שלמדתי אליו ימים ולילות, אבל לבחירה בפגיעות יש את הרווח הגדול מכולם- ההסכמה להיות מי שאנחנו. תחושת ערך עצמי ואינטימיות אל מול עצמנו ואל מול הסביבה שלנו.
אז למה אנחנו כל כך חוששים להראות פגיעות ולהיות באינטימיות ?
הגורמים המרכזיים קשורים לחוויות העבר שלנו-
- טראומה- כולנו חווינו חוויות שגרמו לנו להאמין שהעולם לא בטוח. שאנחנו צריכים להגן על עצמנו מכל אפשרות של פגיעה. שברונות לב, קשרים רעילים וחוויות שמצאנו את עצמנו תמימים ונפגענו.
- פחד מדחיה- בתפיסה הלא מודעת שלנו – דחיה-חוסר אהבה= מוות. כילדים קטנים, היינו תלויים בהורים שלנו, ובכך נוצרה אצלנו התפיסה שאם לא נהיה אהובים – לא ידאגו לנו – נמות. לא יכלנו לדאוג לעצמנו. התפיסה הזו נשארת איתנו שנים ומנהלת אותנו, גם כבוגרים ועצמאיים.
הסביבה המגדלת שלנו – אם מילדות גדלנו לסביבה שלא מעריכה פגיעות, כמו למשל – הורים שלא מדברים על הרגשות שלהם או בית שאין בו תקשורת כנה וחשופה, אין ספק שזה יהיה לנו מאתגר לשבור את הדפוסים האלו!
כמה טיפים להתחיל להכניס פגיעות לקשרים שלנו-
להתחיל לנהוג בפגיעות זה לא קסם, זה תהליך שלוקח זמן ומודעות. כשרובו מתחיל בנכונות שלנו להרגיש טוב ולאהוב את עצמנו כפי שאנחנו.
בסופו של דבר חשוב לזכור שהפחד שלנו מפגיעות נובע מהרצון שלנו להגן על עצמנו.מודעות וחמלה
חשוב שמודעות תגיע עם חמלה. מה זה אומר? שאם נתחיל לשים לב לפגיעות שלנו ולמגננות שלנו, נתחיל לשים לב לכל הפעמים בהן אנחנו לא בוחרים להגיב בפגיעות, מסתירים, ומחפים עליה, גם מול הקרובים שלנו. זה בדיוק המקום לזכור שזה תהליך ולחבק את עצמנו גם במקומות שלא קל לנו.אנשים שאפשר להתחיל לתרגל איתם
נסו להתחיל לתרגל פגיעות עם אנשים קרובים שאתם מרגישים בנוח לתרגל איתם.
פגיעות היא לא רק לחשוף את הרגשות העמוקים שלנו, היא גם להודות שקשה לי, לשתף שאני מתרגשת, נבוכה או מתביישת!טיפול
כשברנה בראון גילתה לתדהמתה את הממצאים של המחקר שעשתה (שהתחלנו בו את הכתבה), הדבר הראשון שהיא מספרת שעשתה היה ללכת לטיפול. היא לפתע התבוננה על החיים שלה ועל הדרך שבה היא מתקשרת עם הסביבה שלה והבינה שהיא צריכה עזרה. טיפול יכול להיות צעד משמעותי במודעות ושינוי.
לינק להרצאת הטד של ברנה בראון על כוחה של פגיעות (שהיא הרצאת הטד הנצפית ביותר בכל הזמנים!)
קמי גלזר, פסיכותרפיסטית טרנפרסונלית ומטפלת בנשימה מעגלית,
ליווי רגשי לטיפול בערך עצמי נמוך, משברים וחרדות.
כלים להתפתחות אישית דרך שיח ומודעות לגוף.
מייסדת שותפה של Rêverie - בית לפסיכותרפיה הוליסטית וסדנאות ריברסינג.
חרות / תל אביב / זום
אינסטגרם: kami.glazer@
דף פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=100057126413722