אופנה על המסך הגדול
הסרטים האייקונים והתלבושות שנכנסו לחיינו
מאז ומתמיד תרבות הפופ מעצבת את התפיסה שלנו בתור חברה על נושאים נרחבים כגון מעמדות, מיניות ופוליטיקה, כל אלו בהקשרים לתעשיית המוזיקה, הקולנוע, צילום רחוב ועוד. לאורך ההיסטוריה, ניתן לראות איך האופנה השפיעה על הסרטים הכי גדולים בקולנוע, ובזכותם נחשפה לקהל רחב ואף יצרה טרנדים שהפכו לעל-זמניים.
באילו סרטים מדובר? איך הכל קרה? צאו למסע קולנועי בעקבות האופנה
מאת: ירדן סלומון
שתפו את הכתבה
אלגנטיות בשיא בסרט "ארוחת בוקר בטיפאני":
הסרט "ארוחת בוקר בטיפאני", בכיכובה של השחקנית אודרי הפבורן משנת 1961, מספר על קורות חייה של הולי גולייטלי – אישה החייה על חשבונם של הגברים עמם היא יוצאת ומנסה לברוח ממחויבות ומהמציאות. היא התחתנה בגיל 14, ובבגרותה היא מבטלת את הנישואין ובורחת להוליווד כדי לפתוח בקריירה קולנועית, עד שבמהרה היא לבסוף מוצאת את עמה בניו יורק ומתפרנסת בתור נערת ליווי. במהלך הסרט, היא מפתחת מערכת יחסים רומנטית עם שכנה החדש הרצופה בעליות ומורדות עד הסוף הטוב.
הסרט נפתח עם הסצנה הידועה – הולי, הלבושה בשמלה שחורה ושרשרת פנינים, עומדת מול חזית חנות הדגל של המותג "טיפאני" בשדרה החמישית בניו יורק ועודה אוכלת קרואסון בזמן שהיא בוהה בחלון הראווה.
השמלה הקטנה השחורה (Little Black Dress) הגיחה לעולם בשנות ה-20, פרי יצירתה של המעצבת קוקו שאנל. השמלה נוצרה בעקבות 3 סיבות:
- צורך באבל שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
- שאנל רצתה שנשים יפסיקו להוריד את ראשיהן מטה.
- שינוי תפיסת השמלה השחורה כלבוש נזירות של משרתות ונחות.
קוקו שאנל הצליחה להפוך את השמלה השחורה מסמל של הלוויות לאופנה עבור נחלת הכלל שכל אישה יכולה להרשות לעצמה להיות שיק באפס מאמץ.
שנות ה-50 מככבים בסרט "גריז":
הסרט "גריז", מחזמר מצליח משנת 1971 בכיכובם של ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון ז"ל, מתאר את שנת השמיניזם של תלמידי תיכון ריידל בשנות ה-50 בארצות הברית. לאחר שהכירו בקיץ ונפרדו, דני וסנדי נפגשים בשנית כאשר היא מגיעה בתור תלמידה חדשה לתיכון. סנדי מצטרפת לקבוצת החברות הפופולרית הקוראות לעצמן "הנערות בוורוד" (Pink Ladies) שלא יודעות איך להכיל את התדמית הטובה שלה. לאורך כל הסרט, מספרים את המערכת היחסים הרומנטית בין דני לסנדי שנלחמים בסטיגמות של מלך השכבה והנערה הטובה מהבית ליד.
הסרט מספק לנו הצצה ללבוש היום-יומי של שנות ה-50 באמריקה בהם התחיל השגעון לבגדי ספורט. האופנה באותה עת התגאתה באלגנטיות, ועם זה נשים צעירות דרשו בגדים עם עיצובים פחות רשמיים. כך נכנסה לתודעה שמלת השמש (מה שידוע היום כפעמון) כאשר בהמשך התפתחה לחצאיות הפודל – חצאיות שנחתכו במעגל ויכולות להיות גם קישוט וגם גזרה.
לחצאיות היה נהוג לשלב איתן עליוניות סרוגות צמודות (כמו קרדיגן), ולמרות שהן משתייכות לאופי הקז'ואל, החצאיות הללו עדיין שמרו על "המראה החדש" (The New Look) של דיור עם מותניים מוגדרים וחצאית מלאה.
מעבר בין תקופות בסרט "אישה יפה":
סרט הקומדיה הרומנטית הכי מצליח אי פעם, "אישה יפה", בכיכובם של ג'וליה רוברטס וריצ'רד גיר, מספר על איש עסקים מיליונר רב עוצמה בשם אדוארד אשר רוכש חברות שנמצאות בקשיים כלכליים, מפרק אותן ומוכר את נכסיהן למטרות רווח. במהלך נסיעת עסקים ללוס אנג'לס חברתו נפרדת ממנו, ובזמן שהוא משוטט בשדרות הוליווד הוא פוגש באישה בשם ויויאן העוסקת בזנות רחוב בעלת לב זהב שתמורת תשלום עוזרת לו לחזור אל המלון. השניים מבלים את הלילה ביחד, ובבוקר אדוארד מחליט לטפח את חייה של ויויאן עד שהשניים מפתחים מערכת יחסים.
הסרט זכה להצלחה רבה והפך לסרט ששם על המפה את ג'וליה רוברטס בתור שחקנית מבטיחה שתהפוך לסמל קולנועי. הסרט סיפק גם כמה לוקים אייקונים שהפכו לתחפושות לעתיד והעבירו את סטייל התקופה בזמן חילוף העשור והכניסה ל-1990. את אופנת שנות ה-90 היה קשה להגדיר. הייתה התנגשות של טרנדים מסוימים שצרחה בכל עבר בעוד שטרנדים אחרים היו כל כך מגניבים בשקט שהם עדיין מצרך מגניב בארונות הקולקטיביות שלנו: שמלות הסאטן החלקות, נעלי דוקטור מרטינס, שרשראות צ'וקרס, קרופ-טופים.
בעוד שבשנות ה-80 התעסקו המון עם צלליות נפוחות כמו כריות בכתפיים, ז'קטים נפוחים, תסרוקות שיער עם ווליום, בשנות ה-90 התחילה האופנה "הנוחה" – לוק של חולצה מכופתרת לבנה עם ג'ינס רחב, גזרות שמתרחקות יותר מהגוף, צווארוני גולף ועוד.
"אישה יפה" מראה בדיוק את המעבר הזה, עם שמלת הסאטן הצמודה האדומה ושרוולים נפוחים ועד הלוק של החולצה המכופתרת ומכנסי הג'ינס הרחבים.
לא הכל וורוד בסרט "ילדות רעות":
הסרט "ילדות רעות", קומדיית נעורים משנת 2004 בכיכובן של לינדזי לוהן ורייצ'ל מקאדמס, מספר על חיי הנערים בתיכון אמריקאי טיפוסי באותו זמן. קיידי הרון, התלמידה החדשה שעד כה למדה בבית והייתה בשליחות באפריקה, מנסה להימנע, ללא הצלחה, מהתחברות עם קליקת הבנות הכי מקובלת בבית הספר – "הפלסטיקס". החבורה מורכבת משלוש בנות אשר ידועות כרפות שכל, יפות, רכלניות ובעיקר מרושעות. בראשן עומדת רג'ינה ג'ורג' כמנהיגת החבורה אשר קיידי נופלת אל זרועותיה המסוכנות.
הסרט מכיל מספר רגעים אייקונים שהפכו אותו לקאלט ונכנסו ללקסיקון של תרבות הפופ. המשפט הכי מפורסם מהסרט הינו "ביום הרביעי אנחנו לובשות וורוד" הנאמר במהלך הצגת חוקי הכניסה לחבורת הפלסטיקס.
לא במקרה נבחר הצבע הוורוד בתור גם כוכב הסרט. לגוון הצבע "הוורוד הלוהט" היו מגוון רגעים נוספים ומשמעותיים. המעצבת האיטלקית אלזה סקיאפרלי ייצרה בגדים בצבע וורוד פוקסיה בוהק המכונה "וורוד מזעזע" בסוף שנות ה-30. אותו גוון הופיע גם בבגדיה של הדוגמנית פריס הילטון בתחילת שנות ה-2000. הצבע הוורוד נקשר גם לסמל תרבות הפופ – הבובה "ברבי", אשר שידרה גישה היפר-נשית, נועזת וחסרת דאגות. גם שם החבורה הפופולרית בסרט, "הפלסטיקס", מתייחס לבובה כי יפות הן מבחוץ אך ריקות מתוכן מבפנים.
